STS-9
STS-9, ידועה גם בשם (Spacelab 1), הייתה הטיסה התשיעית בתוכנית מעבורות החלל של ארצות הברית, והשישית של מעבורת החלל קולומביה לחלל.
 | |||
 | |||
| משמאל לימין: גריוט, ליכטנברג, שאו, יאנג, מרבולד, פארקר | |||
| נתוני משימה | |||
|---|---|---|---|
| מעבורת | קולומביה | ||
| כן שיגור | 39A | ||
| שיגור | 28 בנובמבר 1983 16:00:00 UTC | ||
| נחיתה | 8 בדצמבר 1983 23:47:24 UTC | ||
| משך המשימה | 10 ימים, 7 שעות 47 דקות ו-24 שניות | ||
| נתוני חללית | |||
| מסת החללית |
112,318 ק"ג  | ||
| נתוני מסלול | |||
| מספר הקפות | 167 | ||
| אפהליון |
253 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| פריהליון |
240 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| זמן הקפה |
89.5 דק' | ||
| גובה מסלול | 287 ק"מ | ||
| נטיית מסלול | 57.0 מעלות | ||
| אורך מסע | 6,913,505 ק"מ | ||
| צוות | |||
| אנשי צוות |
ג'ון יאנג, רוברט פארקר, אולף מרבולד, אוון גריוט, ברוסטר שו, בירון ליכטנברג | ||
| משימות קשורות | |||
| |||
| מזהים | |||
| מספר קטלוג לוויינים |
14523 | ||
| מאגר המידע הלאומי |
1983-116A | ||
  | |||
צוות
עריכה- מפקד: ג'ון יאנג
- טייס: ברוסטר שו
- מומחה למשימה: אוון גאריוט
- מומחה למשימה: ד"ר רוברט פארקר (Dr. Robert A. Parker)
- מומחה מטען: ד"ר ביירון ליכטנברג
- מומחה מטען:
ד"ר אולף מרבולד
צוות גיבוי
עריכה- מומחה מטען:
וובו אוקלס - מומחה מטען: מייקל למפטון (Michael Lampton)
המשימה
עריכההמשימה יצאה לחלל עם המספר הרב ביותר אנשי צוות שיצאו עד אותה התקופה (6 אנשי צוות).
השיגור נערך ב-28 בנובמבר 1983 השעה 11:00:00 בבוקר לפי שעון החוף המזרחי של ארצות הברית. במקור, תוכנן השיגור חודשיים קודם לכן, אך נדחה לאחר שנתגלתה דליפה בנחיר הפליטה של רקטת ההאצה הימנית. דבר זה גרם להחזרתה של המעבורת לבניין ההרכבה, לשם החלפת הנחיר.
לראשונה טסו שני אנשי צוות שהם לא אסטרונאוטים. שני מומחי המטען: חוקר מטעם המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ד"ר בירון ליכטנברג, וד"ר מרבולד, אזרח מערב גרמניה שהיה גם הראשון בתוכנית החלל שאינו אזרח ארצות הברית.
המשימה כולה הוקדשה ל"מעבדת החלל" (Spacelab 1), פרויקט משותף של נאס"א וסוכנות החלל האירופאית. התוכנית הראתה יכולת למחקר מתקדם בחלל, עבודת צוות, ותיאום מוחלט בין נאס"א לסוכנות החלל האירופאית. המימון ל"מעבדת החלל" בא מצד סוכנות החלל האירופאית.
הצוות התחלק לשני צוותים של 3, וכל צוות עבד בתורו 12 שעות. יאנג, פארקר ומרבולד כונו "הצוות האדום" בעוד ששאו, גריוט וליכטנברג כונו "הצוות הכחול".
72 ניסויים מדעיים נערכו במשימה זו, בתחומי האסטרונומיה, פיזיקה אטמוספירית ופיזיקה של פלזמה, פיזיקה של השמש, מדעי החיים ותצפיות על כדור הארץ. בשל העובדה שהכל עבד ללא תקלות, הוארכה המשימה ביום, וסה"כ 10 ימים של שהייה בחלל. משימה זו הייתה הארוכה ביותר עד אותה שנה.
הנחיתה התעכבה במשך שמונה שעות, לאחר ששני מחשבי ניווט על סיפון המעבורת הפסיקו לפעול, כמו גם מערכת מדידה אינרציאלית. במהלך הנחיתה, פרצה אש באחת המשאבות ההידראוליות, עקב דליפה שהגיבה להידרזין במכלול המנוע האחורי. הדליפה שיתקה גם את המשאבה השנייה, לאחר שכובתה. לו פרצה הדליפה מספר שניות קודם לכן, כל שלוש המשאבות היו עלולות לצאת מכלל פעולה, השליטה במעבורת הייתה אובדת, וקרוב לוודאי שהייתה מתרסקת על קרקע המדבר.[1]
סמל המשימה
עריכהבסמל המשימה מתוארת המעבורת ו"מעבדת החלל" שהיא נושאת בתא המען. תשעת הכוכבים מאחורי המעבורת, מתאר את מספר הטיסה (הטיסה התשיעית).
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה