WiMAX

WiMAX (ראשי תיבות של Worldwide Interoperability for Microwave Access) הוא קבוצה של תקנים לתקשורת אלחוטית לטווחים בינוניים, המבוססים על תקני IEEE 802.16. התקן הוא חלק מקבוצת תקני ה-IEEE 802 של ארגון ה-IEEE, העוסקים ברשתות מקומיות (LAN) ורשתות עירוניות (MAN) ומתמקד בנקודות גישה המספקות שירותי תקשורת נתונים אלחוטית בפס רחב, באמצעות תקשורת בגלי מיקרו לטווח ארוך.

הפיתוח של תקן ה-WiMax החל באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 בתמיכה של חברת אינטל. תקן ה-WiMAX תוכנן כשיפור ("הדור הבא") של תקן ה-Wi-Fi הנפוץ, אשר מאפשר העברת נתונים ברשת מקומית (LAN) למרחקים קצרים (עד עשרות מטרים). מקדמי התקן שאפו לאפשר חיבור אלחוטי למרחק של עד 50 קילומטר. ניסויים שנעשו מצביען^[^{דרוש מקור]} על טווח של עד 15 קילומטר בתנאים סבירים (היעדר מכשולים גדולים בדרך, מזג אוויר נאה). משדרי ה-WiMAX נקראים "תחנות בסיס" (base stations) והם דומים במהותם לתחנות הבסיס הסלולריות.

לתקן שתי גרסאות עיקריות, אחת בתדרים שמעל 10GHz ואחת בתדרים שבין 2-10GHz.

למרות הערכות שהתקן יהיה מרכיב נכבד בתקשורת הסלולרית העולמית, הצלחתו בסופו של דבר הייתה מוגבלת ביותר. מלבד שימוש בו בטכנולוגיית AeroMACS, המשמשת לתקשורת בשדות תעופה ופריסה בכמה מדינות מתפתחות, רובם של ספקי התקשורת בעולם לא אימצו אותו. זאת – בעיקר עקב העובדה שהתקן ה-LTE היה המשך טכנולוגי לתקנים שהיו בשימוש נרחב^[1].

ציפיות מהתקן

תחנת בסיס של WiMax בליטא

תקן ה-WiMAX תוכנן להציב תחרות ישירה לטכנולוגיות הפס הרחב שהיו נפוצות בזמנו, בעיקר טכנולוגיות ה-ADSL וה-DOCSIS (האינטרנט בכבלים). תקן ה-WiMAX תוכנן לספק חיבור תשתית לאינטרנט וגם שירותי טלפוניית IP שיתחרו בשוק הטלפונים הסלולריים, ואף שירותי טלוויזיית IP.

אף שישנם רבים שקשרו בין WiMAX לבין הדור הבא של הרשתות הסלולריות ("דור ארבע"- 4G), לצידה התפתחה טכנולוגית ה-LTE שלבסוף זכתה לתפוצה רחבה והפכה למזוהה עם 4G.

בישראל

העיר הראשונה בישראל בה הופעלה טכנולוגית WiMax היא שדרות^[2]. העיר חוברה למערכת בניסוי של החברות 012 סמייל ואלווריון (שפיתחה נקודות גישה, ציוד קצה, אמצעי ניהול ואפליקציות ל-WiMax). ב-5 ביוני 2008 הופעל ניסוי דומה של חברת מירס בשיתוף עם בזק בינלאומי בערים אשקלון (בה התבצעו ניסויים ביטחוניים ב-WiMAX) ותל אביב^[3].

הרגולטור וחברות הסלולר ייאלצו גם להתמודד עם הופעתם של שירותי שיחה שלא שילמו רישיון מפעיל. בסוף נובמבר 2008 הודיעו במשרד התקשורת על צעדי אכיפה שיינקטו כנגד חברות ששוכרות בזול חבילת רוחב פס, ומשתמשות בה בשיטת ה-Callback כדי להעביר שיחות VoIP בינלאומיות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא WiMAX בוויקישיתוף

הצצה על טכנולוגית WiMax, לביא שיפמן, באתר NetCHEIF
בקרוב: תשתית תקשורת נוספת - WiMax, באתר ynet, 30 ביולי 2008
יהודה אלידע, PC Magazine, ‏WiMAX מול סלולר: סיכויים מול סיכונים, באתר ynet, 23 באוגוסט 2005
גל מור, בזק תוכל לספק אינטרנט אלחוטי ב-WiMax ביישובי הבדואים, באתר ynet, 29 באוגוסט 2005
אינטל WIMAX
"צה"ל יהיה בין הצבאות הראשונים עם WiMax" באתר The Marker
WiMAX, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

[1] ttps://www.silicon.co.uk/networks/tales-tech-history-wimax-227889

[2] <4D6963726F736F667420576F7264202D20E5E5E9EEF7F120E1F9E3F8E5FA2036203120303720E4E5E3F2E42E646F63>

[3] ttp://www.moc.gov.il/sip_storage/FILES/7/1397.pdf

[1]

[2]

[3]