משלי י
קיצור דרך: t2810
תנ"ך > משלי > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא
הפרק במהדורה המוטעמת
י א מִשְׁלֵ֗י שְׁלֹ֫מֹ֥ה
בֵּ֣ן חָ֭כָם יְשַׂמַּח־אָ֑ב
וּבֵ֥ן כְּ֝סִ֗יל תּוּגַ֥ת אִמּֽוֹ׃
ב לֹֽא־י֭וֹעִילוּ אוֹצְר֣וֹת רֶ֑שַׁע
וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת׃
ג לֹא־יַרְעִ֣יב יְ֭הֹוָה נֶ֣פֶשׁ צַדִּ֑יק
וְהַוַּ֖ת רְשָׁעִ֣ים יֶהְדֹּֽף׃
ד רָ֗אשׁ עֹשֶׂ֥ה כַף־רְמִיָּ֑ה
וְיַ֖ד חָרוּצִ֣ים תַּעֲשִֽׁיר׃
ה אֹגֵ֣ר בַּ֭קַּיִץ בֵּ֣ן מַשְׂכִּ֑יל
נִרְדָּ֥ם בַּ֝קָּצִ֗יר בֵּ֣ן מֵבִֽישׁ׃
ו בְּ֭רָכוֹת לְרֹ֣אשׁ צַדִּ֑יק
וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים יְכַסֶּ֥ה חָמָֽס׃
ז זֵ֣כֶר צַ֭דִּיק לִבְרָכָ֑ה
וְשֵׁ֖ם רְשָׁעִ֣ים יִרְקָֽב׃
ח חֲכַם־לֵ֭ב יִקַּ֣ח מִצְוֺ֑ת
וֶאֱוִ֥יל שְׂ֝פָתַ֗יִם יִלָּבֵֽט׃
ט הוֹלֵ֣ךְ בַּ֭תֹּם יֵ֣לֶךְ בֶּ֑טַח
וּמְעַקֵּ֥שׁ דְּ֝רָכָ֗יו יִוָּדֵֽעַ׃
י קֹ֣רֵֽץ עַ֭יִן יִתֵּ֣ן עַצָּ֑בֶת
וֶאֱוִ֥יל שְׂ֝פָתַ֗יִם יִלָּבֵֽט׃
יא מְק֣וֹר חַ֭יִּים פִּ֣י צַדִּ֑יק
וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים יְכַסֶּ֥ה חָמָֽס׃
יב שִׂ֭נְאָה תְּעֹרֵ֣ר מְדָנִ֑ים
וְעַ֥ל כׇּל־פְּ֝שָׁעִ֗ים תְּכַסֶּ֥ה אַהֲבָֽה׃
יג בְּשִׂפְתֵ֣י נָ֭בוֹן תִּמָּצֵ֣א חׇכְמָ֑ה
וְ֝שֵׁ֗בֶט לְגֵ֣ו חֲסַר־לֵֽב׃
יד חֲכָמִ֥ים יִצְפְּנוּ־דָ֑עַת
וּפִֽי־אֱ֝וִ֗יל מְחִתָּ֥ה קְרֹבָֽה׃
טו ה֣וֹן עָ֭שִׁיר קִרְיַ֣ת עֻזּ֑וֹ
מְחִתַּ֖ת דַּלִּ֣ים רֵישָֽׁם׃
טז פְּעֻלַּ֣ת צַדִּ֣יק לְחַיִּ֑ים
תְּבוּאַ֖ת רָשָׁ֣ע לְחַטָּֽאת׃
יז אֹ֣רַח לְ֭חַיִּים שׁוֹמֵ֣ר מוּסָ֑ר
וְעֹזֵ֖ב תּוֹכַ֣חַת מַתְעֶֽה׃
יח מְכַסֶּ֣ה שִׂ֭נְאָה שִׂפְתֵי־שָׁ֑קֶר
וּמוֹצִ֥א דִ֝בָּ֗ה ה֣וּא כְסִֽיל׃
יט בְּרֹ֣ב דְּ֭בָרִים לֹ֣א יֶחְדַּל־פָּ֑שַׁע
וְחוֹשֵׂ֖ךְ שְׂפָתָ֣יו מַשְׂכִּֽיל׃
כ כֶּ֣סֶף נִ֭בְחָר לְשׁ֣וֹן צַדִּ֑יק
לֵ֖ב רְשָׁעִ֣ים כִּמְעָֽט׃
כא שִׂפְתֵ֣י צַ֭דִּיק יִרְע֣וּ רַבִּ֑ים
וֶ֝אֱוִילִ֗ים בַּחֲסַר־לֵ֥ב יָמֽוּתוּ׃
כב בִּרְכַּ֣ת יְ֭הֹוָה הִ֣יא תַעֲשִׁ֑יר
וְלֹֽא־יוֹסִ֖ף עֶ֣צֶב עִמָּֽהּ׃
כג כִּשְׂח֣וֹק לִ֭כְסִיל עֲשׂ֣וֹת זִמָּ֑ה
וְ֝חׇכְמָ֗ה לְאִ֣ישׁ תְּבוּנָֽה׃
כד מְגוֹרַ֣ת רָ֭שָׁע הִ֣יא תְבוֹאֶ֑נּוּ
וְתַאֲוַ֖ת צַדִּיקִ֣ים יִתֵּֽן׃
כה כַּעֲב֣וֹר ס֭וּפָה וְאֵ֣ין רָשָׁ֑ע
וְ֝צַדִּ֗יק יְס֣וֹד עוֹלָֽם׃
כו כַּחֹ֤מֶץ ׀ לַשִּׁנַּ֗יִם וְכֶעָשָׁ֥ן לָעֵינָ֑יִם
כֵּ֥ן הֶ֝עָצֵ֗ל לְשֹׁלְחָֽיו׃
כז יִרְאַ֣ת יְ֭הֹוָה תּוֹסִ֣יף יָמִ֑ים
וּשְׁנ֖וֹת רְשָׁעִ֣ים תִּקְצֹֽרְנָה׃
כח תּוֹחֶ֣לֶת צַדִּיקִ֣ים שִׂמְחָ֑ה
וְתִקְוַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד׃
כט מָע֣וֹז לַ֭תֹּם דֶּ֣רֶךְ יְהֹוָ֑ה
וּ֝מְחִתָּ֗ה לְפֹ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃
ל צַ֭דִּיק לְעוֹלָ֣ם בַּל־יִמּ֑וֹט
וּ֝רְשָׁעִ֗ים לֹ֣א יִשְׁכְּנוּ־אָֽרֶץ׃
לא פִּֽי־צַ֭דִּיק יָנ֣וּב חׇכְמָ֑ה
וּלְשׁ֥וֹן תַּ֝הְפֻּכ֗וֹת תִּכָּרֵֽת׃
לב שִׂפְתֵ֣י צַ֭דִּיק יֵדְע֣וּן רָצ֑וֹן
וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים תַּהְפֻּכֽוֹת׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א משלי שלמה בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו
ב לא יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות ג לא ירעיב יהוה נפש צדיק והות רשעים יהדף ד ראש עשה כף רמיה ויד חרוצים תעשיר ה אגר בקיץ בן משכיל נרדם בקציר בן מביש ו ברכות לראש צדיק ופי רשעים יכסה חמס ז זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב ח חכם לב יקח מצות ואויל שפתים ילבט ט הולך בתם ילך בטח ומעקש דרכיו יודע י קרץ עין יתן עצבת ואויל שפתים ילבט יא מקור חיים פי צדיק ופי רשעים יכסה חמס יב שנאה תעורר מדנים ועל כל פשעים תכסה אהבה יג בשפתי נבון תמצא חכמה ושבט לגו חסר לב יד חכמים יצפנו דעת ופי אויל מחתה קרבה טו הון עשיר קרית עזו מחתת דלים רישם טז פעלת צדיק לחיים תבואת רשע לחטאת יז ארח לחיים שומר מוסר ועוזב תוכחת מתעה יח מכסה שנאה שפתי שקר ומוצא דבה הוא כסיל יט ברב דברים לא יחדל פשע וחשך שפתיו משכיל כ כסף נבחר לשון צדיק לב רשעים כמעט כא שפתי צדיק ירעו רבים ואוילים בחסר לב ימותו כב ברכת יהוה היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה כג כשחוק לכסיל עשות זמה וחכמה לאיש תבונה כד מגורת רשע היא תבואנו ותאות צדיקים יתן כה כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם כו כחמץ לשנים וכעשן לעינים כן העצל לשלחיו כז יראת יהוה תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה כח תוחלת צדיקים שמחה ותקות רשעים תאבד כט מעוז לתם דרך יהוה ומחתה לפעלי און ל צדיק לעולם בל ימוט ורשעים לא ישכנו ארץ לא פי צדיק ינוב חכמה ולשון תהפכות תכרת לב שפתי צדיק ידעון רצון ופי רשעים תהפכות
א מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ.
ב לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת. ג לֹא יַרְעִיב יְהוָה נֶפֶשׁ צַדִּיק וְהַוַּת רְשָׁעִים יֶהְדֹּף. ד רָאשׁ עֹשֶׂה כַף רְמִיָּה וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר. ה אֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל נִרְדָּם בַּקָּצִיר בֵּן מֵבִישׁ. ו בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס. ז זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב. ח חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֺת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט. ט הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ. י קֹרֵץ עַיִן יִתֵּן עַצָּבֶת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט. יא מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס. יב שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה. יג בְּשִׂפְתֵי נָבוֹן תִּמָּצֵא חָכְמָה וְשֵׁבֶט לְגֵו חֲסַר לֵב. יד חֲכָמִים יִצְפְּנוּ דָעַת וּפִי אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָה. טו הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ מְחִתַּת דַּלִּים רֵישָׁם. טז פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת. יז אֹרַח לְחַיִּים שׁוֹמֵר מוּסָר וְעוֹזֵב תּוֹכַחַת מַתְעֶה. יח מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל. יט בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע וְחֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו מַשְׂכִּיל. כ כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק לֵב רְשָׁעִים כִּמְעָט. כא שִׂפְתֵי צַדִּיק יִרְעוּ רַבִּים וֶאֱוִילִים בַּחֲסַר לֵב יָמוּתוּ. כב בִּרְכַּת יְהוָה הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ. כג כִּשְׂחוֹק לִכְסִיל עֲשׂוֹת זִמָּה וְחָכְמָה לְאִישׁ תְּבוּנָה. כד מְגוֹרַת רָשָׁע הִיא תְבוֹאֶנּוּ וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן. כה כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. כו כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו. כז יִרְאַת יְהוָה תּוֹסִיף יָמִים וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה. כח תּוֹחֶלֶת צַדִּיקִים שִׂמְחָה וְתִקְוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד. כט מָעוֹז לַתֹּם דֶּרֶךְ יְהוָה וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן. ל צַדִּיק לְעוֹלָם בַּל יִמּוֹט וּרְשָׁעִים לֹא יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ. לא פִּי צַדִּיק יָנוּב חָכְמָה וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת תִּכָּרֵת. לב שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן וּפִי רְשָׁעִים תַּהְפֻּכוֹת.
(א) מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ.
(ב) לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת.
(ג) לֹא יַרְעִיב יְהוָה נֶפֶשׁ צַדִּיק וְהַוַּת רְשָׁעִים יֶהְדֹּף.
(ד) רָאשׁ עֹשֶׂה כַף רְמִיָּה וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר.
(ה) אֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל נִרְדָּם בַּקָּצִיר בֵּן מֵבִישׁ.
(ו) בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס.
(ז) זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב.
(ח) חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֺת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט.
(ט) הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ.
(י) קֹרֵץ עַיִן יִתֵּן עַצָּבֶת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט.
(יא) מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס.
(יב) שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה.
(יג) בְּשִׂפְתֵי נָבוֹן תִּמָּצֵא חָכְמָה וְשֵׁבֶט לְגֵו חֲסַר לֵב.
(יד) חֲכָמִים יִצְפְּנוּ דָעַת וּפִי אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָה.
(טו) הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ מְחִתַּת דַּלִּים רֵישָׁם.
(טז) פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת.
(יז) אֹרַח לְחַיִּים שׁוֹמֵר מוּסָר וְעוֹזֵב תּוֹכַחַת מַתְעֶה.
(יח) מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל.
(יט) בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע וְחֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו מַשְׂכִּיל.
(כ) כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק לֵב רְשָׁעִים כִּמְעָט.
(כא) שִׂפְתֵי צַדִּיק יִרְעוּ רַבִּים וֶאֱוִילִים בַּחֲסַר לֵב יָמוּתוּ.
(כב) בִּרְכַּת יְהוָה הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ.
(כג) כִּשְׂחוֹק לִכְסִיל עֲשׂוֹת זִמָּה וְחָכְמָה לְאִישׁ תְּבוּנָה.
(כד) מְגוֹרַת רָשָׁע הִיא תְבוֹאֶנּוּ וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן.
(כה) כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם.
(כו) כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו.
(כז) יִרְאַת יְהוָה תּוֹסִיף יָמִים וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה.
(כח) תּוֹחֶלֶת צַדִּיקִים שִׂמְחָה וְתִקְוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד.
(כט) מָעוֹז לַתֹּם דֶּרֶךְ יְהוָה וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן.
(ל) צַדִּיק לְעוֹלָם בַּל יִמּוֹט וּרְשָׁעִים לֹא יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ.
(לא) פִּי צַדִּיק יָנוּב חָכְמָה וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת תִּכָּרֵת.
(לב) שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן וּפִי רְשָׁעִים תַּהְפֻּכוֹת.
א מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה
{פ}
- בֵּן חָכָם - יְשַׂמַּח אָב ...ולכן יש להשקיע בחינוך הילדים
להרחבה, וּבֵן כְּסִיל - תּוּגַת אִמּוֹ. - ב לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע רכוש שהושג בתחבולות וגרימת נזק לזולת, וּצְדָקָה רכוש שהושג תוך הקפדה מיוחדת לקחת רק מה שמגיע
להרחבה תַּצִּיל מִמָּוֶת.
|
פסוקים עם רעיון דומה. ראו ביטוח מפני רעב לצדיקים |
- ג לֹא יַרְעִיב יְהוָה נֶפֶשׁ צַדִּיק ה' ידאג שלצדיק לא יחסרו צרכיו הבסיסיים
להרחבה, וְהַוַּת התאוות
להרחבה רְשָׁעִים יֶהְדֹּף ידחוף וירחיק מהם
להרחבה. - ד רָאשׁ רש, עני - עֹשֶׂה כַף רְמִיָּה יהיה האדם המרגיל את ידיו למעשי מרמה
להרחבה, וְיַד חָרוּצִים של אנשים זריזים ושקדנים
להרחבה תַּעֲשִׁיר תעשה את בעליה החרוץ לעשיר. - ה אֹגֵר בַּקַּיִץ בסוף תקופת השפע
להרחבה – בֵּן מַשְׂכִּיל מביא הצלחה להוריו
להרחבה, נִרְדָּם בַּקָּצִיר בשיא תקופת השפע - בֵּן מֵבִישׁ מביא בושה וכישלון להוריו.
- ו בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק יש לברך את הצדיקים הנמצאים בינינו
להרחבה, וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס אין צורך לקלל את הרשעים, הפה שלהם ממילא מכסה אותם ברוע. - ז זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה גם אחרי מותו של הצדיק, יש לברכו כשמזכירים את שמו
להרחבה, וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב אחרי מותו של הרשע, ראוי שלא להזכיר את שמו, כך ששמו יינטש ויירקב. - ח חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֺת החכם לומד ומפנים בלבו את משמעות המצוות
להרחבה, וֶאֱוִיל שטחי
להרחבה שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט מעקם את שפתיו בזלזול
להרחבה. - ט הוֹלֵךְ בַּתֹּם מתנהג בשלום וביושר עם הבריות
להרחבה יֵלֶךְ בֶּטַח, וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו מתנהג בדרכי מרמה ומכשיל את הבריות
להרחבה יִוָּדֵעַ תתפרסם רשעתו ויישבר
להרחבה. - י קֹרֵץ עַיִן מכווץ את עינו לאות לעג
להרחבה – יִתֵּן עַצָּבֶת יגרום צער וכעס לזולת
להרחבה, וֶאֱוִיל וגם השטחי, שאינו חושב על תוצאות מעשיו שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט מעקם את שפתיו בלעג
להרחבה. - יא מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק דיבוריו של הצדיק, העושה צדק בין אדם לחברו, נותנים חיים לבריות
להרחבה, וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס דיבוריו של הרשע מכסים את העולם בקלקול והשחתה. - יב שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים גורמת לאנשים לריב מחדש על עניינים ישנים
להרחבה, וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה כשאנשים אוהבים זה את זה, הם מעלימים עין מפגיעות ועלבונות.
- יג בְּשִׂפְתֵי נָבוֹן תִּמָּצֵא חָכְמָה הנבון, היודע לפתח בעצמו את חומר הלימוד, יודע גם להסביר טוב יותר, וְשֵׁבֶט לְגֵו חֲסַר לֵב והחסר-לב, שאינו יודע לפתח בעצמו, אינו יודע להסביר ונאלץ להשתמש באיומים ואלימות
להרחבה. - יד חֲכָמִים יִצְפְּנוּ דָעַת שומרים בצנעה את מחשבותיהם ושומרים בזיכרון את ידיעותיהם, וּפִי אֱוִיל דיבורו של השטחי, המפרסם כל מחשבה שעולה בדעתו - מְחִתָּה הריסה ושבירה
להרחבה קְרֹבָה כלומר, דבריו הורסים לו את האפשרות ללמוד דברים חדשים ולזכרם
להרחבה. - טו הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ רכושו של העשיר מגן עליו ומאפשר לו לשמור על עושרו, מְחִתַּת דַּלִּים רֵישָׁם עוניים של העניים הורס להם את השמירה ומונע מהם להתעשר
להרחבה. - טז פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים האמצעים שהצדיק מכין נועדו למטרה חיובית, תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת אך הרשע משתמש באמצעים אלה למטרה שלילית
להרחבה. - יז אֹרַח לְחַיִּים המצליח לשמור על המטרה החיובית הוא - שׁוֹמֵר מוּסָר רק מי שמתייחס ברצינות לביקורת
להרחבה, וְעוֹזֵב תּוֹכַחַת ביקורת
להרחבה - מַתְעֶה. - יח מְכַסֶּה שִׂנְאָה המסתיר את השנאה שיש בלבו על רעהו - שִׂפְתֵי שָׁקֶר חוטא בדברי שקר, וּמוֹצִא דִבָּה אבל גם המגלה ברבים את השנאה שיש בליבו על רעהו הוּא כְסִיל טיפש ורע, כלומר, צריך למתוח ביקורת בשיחה אישית
להרחבה. - יט בְּרֹב דְּבָרִים באמירת הרבה דברי ביקורת
להרחבה לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע לא ישתכנע השומע להפסיק לפשוע, וְחֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו מונע את שפתיו מדיבורים מיותרים
להרחבה - מַשְׂכִּיל מצליח להשפיע על רעהו
להרחבה. - כ כֶּסֶף נִבְחָר כמו כסף מזוקק ונקי מסיגים לְשׁוֹן צַדִּיק כך דיבורו של הצדיק, המקפיד להגיד רק דברי אמת וצדק
להרחבה, לֵב רְשָׁעִים - כִּמְעָט דומה לדבר מועט וחסר-ערך, כלומר, אינם חושבים לפני שהם מדברים
להרחבה. - כא שִׂפְתֵי צַדִּיק הנותן לכל אחד את המגיע לו
להרחבה יִרְעוּ ינהיגו, כמו רועה צאן רַבִּים, וֶאֱוִילִים שטחיים, שאינם מתעניינים בצרכיהם של הרבים
להרחבה בַּחֲסַר לֵב יָמוּתוּ יישארו במיעוט תומכים עד יום מותם
להרחבה.
- כב בִּרְכַּת יְהוָה ברכה שאדם מברך את ה' על מה שנתן לו
להרחבה הִיא תַעֲשִׁיר תאפשר לאדם להתעשר, וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עבודת אלילים
להרחבה עִמָּהּ כלומר, הברכה שומרת על העשיר שלא ישכח את ה' ויעבוד אלילים. - כג כִּשְׂחוֹק כמו צחוק, שקורה באופן ספונטני וללא מחשבה
להרחבה לִכְסִיל - עֲשׂוֹת זִמָּה, וְחָכְמָה - לְאִישׁ תְּבוּנָה. - כד מְגוֹרַת רָשָׁע הדבר שהרשע פוחד ממנו יותר מכל הִיא תְבוֹאֶנּוּ הוא העונש הראוי עבורו
להרחבה, וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן ראוי לתת להם
להרחבה. - כה כַּעֲבוֹר סוּפָה כמו סופה, הגורמת הרס רב אך בסוף שוקטת נעלמת
להרחבה וְאֵין רָשָׁע כך הרשע, גורם הרס רב אך סופו שייעלם, וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם יהיה נטוע וקיים לאורך זמן
להרחבה. - כו כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם כמו חומץ, שמטרתו לעורר את התיאבון אך בכמות גדולה הוא פוגע בשיניים וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם וכמו עשן, שנוצר כאשר מדליקים אש לתאורה אך בכמות גדולה הוא פוגע בעיניים כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו כשמפצירים בו למלא שליחות שאינו רוצה בה, גורם יותר נזק מתועלת
להרחבה. - כז יִרְאַת יְהוָה תּוֹסִיף יָמִים, וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה.
|
פסוקים נוספים באותו נושא. ראו תקוות הצדיקים והרשעים |
- כח תּוֹחֶלֶת צַדִּיקִים שִׂמְחָה, וְתִקְוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד.
- כט מָעוֹז לַתֹּם הגנה על האנשים שאין פגם באישיותם
להרחבה דֶּרֶךְ יְהוָה היא דרכו של ה' שראוי לחקות
להרחבה, וּמְחִתָּה וכן דרכו של ה' היא לשבור ולהרוס את-
להרחבה לְפֹעֲלֵי אָוֶן העושים מעשי רשע.
|
פסוקים נוספים באותו נושא. ראו צדיקים ורשעים לאורך זמן |
- ל צַדִּיק לְעוֹלָם בַּל יִמּוֹט, וּרְשָׁעִים לֹא יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ.
- לא פִּי צַדִּיק יָנוּב נותן פירות חָכְמָה כלומר, מדבריו הכנים של הצדיק אפשר ללמוד ולהחכים
להרחבה, וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת האומרת דבר והיפוכו
להרחבה תִּכָּרֵת משולה לעץ סרק שאינו נותן פירות ולכן מותר לכרתו. - לב שִׂפְתֵי צַדִּיק הצד הצודק במשפט
להרחבה יֵדְעוּן רָצוֹן שפתיו יודעות מה הוא רוצה להגיד, ואינו מתבלבל בחקירה
להרחבה, וּפִי רְשָׁעִים הצד האשם במשפט
להרחבה תַּהְפֻּכוֹת פיו משנה את הגירסה לדבר והיפוכו וכך נלכד בשקריו.
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: