משנה פאה ד ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת פאה · פרק ד · משנה ו | >>
נכרי שקצר את שדהו ואחר כך נתגייר, פטור מן הלקט יז ומן השכחה ומן הפאה.
רבי יהודה מחייב בשכחה, שאין השכחה אלא בשעת העמור.
נָכְרִי שֶׁקָּצַר אֶת שָׂדֵהוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיֵּר, פָּטוּר מִן הַלֶּקֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הַפֵּאָה.
- רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב בְּשִׁכְחָה, שֶׁאֵין הַשִּׁכְחָה אֶלָּא בִּשְׁעַת הָעִמּוּר.
גוי שקצר את שדהו, ואחר כך נתגייר -
- פטור מן הלקט, ומן השכחה, ומן הפאה.
- רבי יהודה מחייב בשכחה,
- שאין השכחה - אלא בשעת העימור.
שכחה — הוא מה שאמר הכתוב: "ושכחת עומר בשדה"(דברים כד, יט). וזה יהיה כשמוליכין העומרים ממקום למקום, כמו שיתבאר.
ודעת החכמים, שכל זרע שלא נתחייב בחיובי קמה, והם לקט ופאה, לא יתחייב גם כן בחובת העומר, והיא השכחה.
ואין הלכה כרבי יהודה:
ואחר כך נתגייר פטור [וכו'] ומן הפאה. כדתניא בתורת כהנים בפרשת קדושים ובקצרכם פרט לשקצרוה נכרים מכאן אמרו נכרי שקצר שדהו ואח"כ נתגייר פטור והאי קרא גבי פאה ולקט כתיב ודרשינן נמי בספרי מקרא דכתיב גבי שכחה בסוף פרשת כי תצא כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר פרט לשקצרוהו נכרים מכאן אמרו נכרי שקצר שדהו ואח"כ נתגייר פטור. ובירושלמי (הל' ג) דריש מקרא אחרינא:
ירושלמי (שם) יאות א"ר יודה מאי טעמא דרבנן. ר' יוסי בשם רב* רבי חזקיה רב יהודה בשם שמואל כתיב ושכחת עומר בשדה זו שכחת קמה. את שיש לו שכחת קמה יש לו שכחת עמרים את שאין לו שכחת קמה אין לו שכחת עמרים פי' דדרשינן בספרי בס"פ כי תצא בשדה לרבות שכחת קמה הלכך זה שהיה נכרי בשעת קצירה פטור בשעת עימור אף על פי שנתגייר:
עובד כוכבים שקצר את שדהו וכו' - דכתיב גבי לקט ופאה ובקצרכם פרט לשקצרוה עובדי כוכבים, וגבי שכחה כתיב (דברים כד) כי תקצור קצירך ושכחת עומר, מכאן אמרו עובד כוכבים שקצר שדהו ואחר כך נתגייר פטור:
שאין השכחה אלא בשעת עמור - ובשעת עמור מיהא גר היה וחייב בכל המצות, ורבנן סברי הואיל ואיכא שכחה בעומר ואיכא שכחה בקמה כדכתיב (שם) ושכחת עומר בשדה לרבות שכחת קמה, את שישנו בשכחת קמה ישנו בשכחת עומר, והאי עובד כוכבים שקצר שלא היה בשכחת קמה דאותה שעה עובד כוכבים היה אע"פ שעכשיו נתגייר אינו בשכחת עומר. ואין הלכה כרבי יהודה:
עובד כוכבים שקצר וכו' פטור. מ"ש הר"ב ובקצרכם פרט וכו' וגבי שכחה כתיב כי תקצור קצירך ושכחת עומר מכאן אמרו עובד כוכבים וכו' לשון קצרה כתב ומה שחסר ברישא גילה בסיפא וכן בהפך. וכ"כ הר"ש בשם תורת כהנים פרשת קדושים ובקצרכם פרט לשקצרוהו עובדי כוכבים וכו' מכאן אמרו עובד כוכבים וכו' ובספרי בסוף פרשה כי תצא כי תקצור וגו' פרט לשקצרוהו עובדי כוכבים וכו' מכאן אמרו עובד כוכבים וכו':
מן הלקט ומן השכחה וכו'. תנא נקטינהו בהווה ורגיל להיות שכן בתחלת הקצירה אפשר ושכיח להיות נושר. אבל שכחת עומר א"נ שכחת קמה אינו רגיל שישכח בתחלת הקצירה. והדר תנא פאה שמקומה בסוף השדה כדתנן פרק קמא משנה ג'. אבל בקראי כתיב בפרשת קדושים לא תכלה פאת שדך ולקט קצירך לא תלקט ובפרשת כי תצא דין שכחה דנקטינהו כסדר אזהרתן להזהיר בעל השדה שלא יקצור כל שדהו וכשקצר השדה לא ילקט הנושר שכן דרך ללקט אחר הקצירה וכן אם שכח עומר או קמה דלא שכיח כולי האי שלא ישוב לקחתו:
(יז) (על המשנה) מן הלקט. תנא נקטינהו בהווה ורגיל להיות שכן בתחלת הקצירה אפשר ושכיח להיות נושר אבל שכחת עומר וקמה אינו רגיל שישכח בתחלת הקצירה והדר תנא פאה שמקומה בסוף השדה אבל בקראי כתיבי בהיפך כסדר אזהרתן כשקוצר מזהירו שלא יקצור כל שדהו. וכשקצר דרך ללקט הנושר. שכחת עומר וקמה דלא שכיח כו'. תוי"ט:
עובד כוכבים שקצר וכו': פי' וכילה ולא עימר עד אחר שנתגייר פטור:
יכין
עובד כוכבים שקצר את שדהו ואחר כך נתגייר פטור מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה: אף שעדיין מונחים שם:
רבי יהודה מחייב בשכחה שאין השכחה אלא בשעת העמור: בשעה שמפנה עמרים להגדיש ושכח. אז גר הוא. ולחכמים מדאינו בשכחת קמה אינו בשכחת עומר. דהוקשו אהדדי:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת