יש להוסיף לדף זה את הערך: זֵן.
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא זן
שורש וגזרה ז־ו־ן
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל סיפק צורכי מאכל ומשתה של אדם או בעל חיים. גם סיפק ודאג לכל צרכי גופו ההכרחיים של אדם.
    • ”מלמד הוא את בניו ואת בנותיו מקרא וזן את אשתו ואת בניו אף על פי שהוא חייב במזונותיהם ולא יזון את בהמתו בין טמאה בין טהורה רבי אליעזר אומר זן את הטמאה ואינו זן את הטהורה“ (משנה, מסכת נדריםפרק ד, משנה ג)
    • ” אין היורשין יכולין לומר לה לכי לבית אביך ואנו זנין אותך אלא זנין אותה בבית בעלה“ (משנה, מסכת כתובותפרק יב, משנה ג)
    • הַזָּן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ תָּמִיד בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה ברכת המזון

גיזרון

עריכה
  • המקור מארמית-יהודית: זון שאול מלשון שומרית בהגיית:זיזאן (𒍣𒍝𒀭) במשמעות חיטה. המילה מופיעה ביוונית-עתיקה "זזניון" [1] (ζιζάνιον) בהוראת עשב טפילי בשדה חיטה - "זון משכר" .
  • אכדית בבלית - זָאנִין za-ni-in בהוראת פרנס
  • מנדעית,וארמית סורית - זנא

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: feed‏‏‏‏

ראו גם

עריכה


השורש זון

השורש ז־ו־ן הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים

עריכה
ז־ו־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל זָן זָן יָזוּן זוּן לָזוּן
נִפְעַל נִזּוֹן נִזּוֹן יִזּוֹן הִזּוֹן לְהִזּוֹן
הִפְעִיל הֵזִין מֵזִין יָזִין הָזֵן לְהָזִין
הֻפְעַל הוּזַן מוּזָן יוּזַן -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערות

עריכה
  • בבניין נפעל, בצורת הבינוני של יחידה, מותרת הנטייה כבלשון חז"ל; נִזֹּנֶת, או לפי הנטייה השגורה בעברית החדשה ובמקרא: נִזּוֹנָה.
  • בבניין נפעל, בצורת הֶעבר מותרת גם הנטייה בפתח, כנהוג בלשון חז"ל: נִזַּנְתָּ, נִזַּנְתִּי וְכולי.

הערות שוליים

עריכה
  1. מילון אטימולוגי עברי-אנגלי מקיף ,ארנסט קליין . בערך זן ,עמ' 200
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זן
הגייה* zan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־ו־ן
דרך תצורה
נטיות ר׳ זַנִּים זָנִים זַנֵּי־
  1. קבוצה בעלת מאפיינים גנטיים המאפשרים ריבוי בצומח או החי.
    • בפרדס זנים שונים של תפוזים.
    • אנחנו זן נדיר (שיר).

גיזרון

עריכה
  • מארמית: מין; כנראה בפסוק ”שַׂבְּכָא פְּסַנְתֵּרִין וְסוּמְפֹּנְיָה וְכֹל זְנֵי זְמָרָא“ (דניאל ג, פסוק טו), וגם ”יָת כָּל עוֹרְבָא לִזְנֵיהּ.“ (אונקלוס על ויקרא יאפסוק טו)

מובאות נוספות

עריכה
  • גם בלשון עברית מובא פעם או פעמיים ”...אֲשֶׁר מִלֵּא בְּשָׂמִים וּזְנִים מְרֻקָּחִים בְּמִרְקַחַת מַעֲשֶׂה...“ (דברי הימים ב׳ טז, פסוק יד)
  • בפסוק ”מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן; צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ.“ (תהלים קמד, פסוק יג) לדעת רד"ק ועוד. לדעת רש"י ומצודות היא נרדפת למזון ומשורש זה.

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: זן
  NODES