ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חום
הגייה* khom
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־מ־ם
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות חֹם־; כ׳ חֻמּוֹ
  1. [פיזיקה] מעבר אנרגיה בין שתי מערכות אשר אינן נמצאות בשיווי משקל תרמי הדדי.
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
  2. תכונה של סביבה או של גוף אשר ביטויה הכמותי הוא הטמפרטורה, מה שחשים כטמפרטורה גבוהה.
    • ”עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ“ (בראשית ח, פסוק כב)
    • ”זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט, אָכוֹל וְאֵין־לְשָׂבְעָה, שָׁתוֹ וְאֵין־לְשָׁכְרָה, לָבוֹשׁ וְאֵין־לְחֹם לוֹ...“ (חגי א, פסוק ו)
    • ”מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, וּמֵת חֻמָּם / גַּם נֶאֱסַף תִּשְׁרֵי וּמֵת עִמָּם.“ (מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, מאת שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)
  3. [עממי] כינוי לעליית הטמפרטורה של הגוף בעת מחלה.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

, fiebre‏‏‏‏ (3)

ראו גם

עריכה


השורש חמם

השורש ח־מ־ם נוטה בבניינים הכבדים ע"ד גזרת השלמים, וביתר הבניינים נוטה ע"ד גזרת הכפולים.

נטיות הפעלים

עריכה
ח־מ־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חַם חַם יָחֹם חֹם לָחֹם
נִפְעַל נֵחַם נֵחָם יֵחַם הֵחַם לְהֵחַם
הִפְעִיל הֵחֵם מֵחֵם יָחֵם הָחֵם לְהָחֵם
הֻפְעַל הוּחַם מוּחָם יוּחַם -אין- -אין-
פִּעֵל חִמֵּם מְחַמֵּם יְחַמֵּם חַמֵּם לְחַמֵּם
פֻּעַל חֻמַּם מְחֻמָּם יְחֻמַּם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַמֵּם מִתְחַמֵּם יִתְחַמֵּם הִתְחַמֵּם לְהִתְחַמֵּם
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חם
הגייה* kham
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ח־מ־ם
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ חַמִּים; נ׳ חַמָּה, נ"ר חַמּוֹת
  1. שפולט חום, בעל טמפרטורה גבוהה בייחס לסביבתו (או בייחס למצופה ממהקשר).
    • ”וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר אִישׁ כְּפִי אָכְלוֹ וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס“ (שמות טז, פסוק כא)
    • ”זֶה לַחְמֵנוּ חָם הִצְטַיַּדְנוּ אֹתוֹ מִבָּתֵּינוּ בְּיוֹם צֵאתֵנוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם...“ (יהושע ט, פסוק יב)

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
  • ספרדית: caliente‏‏‏‏
  • אנגלית: hot‏‏‏‏
  • צ׳כית: horký‏‏‏‏

ראו גם

עריכה


השורש חמם

השורש ח־מ־ם נוטה בבניינים הכבדים ע"ד גזרת השלמים, וביתר הבניינים נוטה ע"ד גזרת הכפולים.

נטיות הפעלים

עריכה
ח־מ־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חַם חַם יָחֹם חֹם לָחֹם
נִפְעַל נֵחַם נֵחָם יֵחַם הֵחַם לְהֵחַם
הִפְעִיל הֵחֵם מֵחֵם יָחֵם הָחֵם לְהָחֵם
הֻפְעַל הוּחַם מוּחָם יוּחַם -אין- -אין-
פִּעֵל חִמֵּם מְחַמֵּם יְחַמֵּם חַמֵּם לְחַמֵּם
פֻּעַל חֻמַּם מְחֻמָּם יְחֻמַּם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַמֵּם מִתְחַמֵּם יִתְחַמֵּם הִתְחַמֵּם לְהִתְחַמֵּם

חָם א

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חם
הגייה* kham
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קָל
נטיות ר׳ חָמִים; חֲמִי־, חָמִי, חָמִיךָ, חֲמִיהם, ר׳ חָמָי, חָמֶיךָ, חֳמֶיהֶם; נ׳ חָמוֹת, נ"ר חֲמָיוֹת; נ׳ חֲמוֹת־, חֲמוֹתְךָ, נ"ר חַמְיוֹת־, חַמְיוֹתֶיךָ
  1. לשון המקרא אבי־הבעל ביחס לאשתו, להבדיל מחותן.
    • ”וַיֻּגַּד לְתָמָר לֵאמֹר הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה תִמְנָתָה לָגֹז צֹאנוֹ.“ (בראשית לח, פסוק כה)
    • ”וְכַלָּתוֹ אֵשֶׁת פִּינְחָס הָרָה לָלַת וַתִּשְׁמַע אֶת הַשְּׁמֻעָה אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וּמֵת חָמִיהָ וְאִישָׁהּ “ (שמואל א׳ ד, פסוק יט)
  2. לשון חז"ל אבי זה שנשואים לו, בין איש ובין אישה.
    • ”הַהוֹלֵךְ לִשְׁחֹט אֶת פִּסְחוֹ, וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ, וְלֶאֱכֹל סְעוּדַת אֵרוּסִין בְּבֵית חָמִיו וְנִזְכַּר שֶׁיֶּשׁ לוֹ חָמֵץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אִם יָכֹל לַחֲזֹר וּלְבַעֵר וְלַחֲזֹר לְמִצְוָתוֹ, יַחֲזֹר וִיבַעֵר.“ (משנה, מסכת פסחיםפרק ד, משנה ז)
    • ”הָאוֹכֵל אֵצֶל חָמִיו בִּיהוּדָה שֶׁלֹּא בְעֵדִים, אֵינוֹ יָכֹל לִטְעֹן טַעֲנַת בְּתוּלִים, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְיַחֵד עִמָּהּ.“ (משנה, מסכת כתובותפרק א, משנה ה)

גיזרון

עריכה
  • המילה משותפת לכמה לשונות שמיות, למשל: ארמית "חמא", ערבית حَم (חָם).
  • על־אף שמקובל כיום להשתמש גם במילה חותן לתיאור קשר זה, החותן הוא אביה של האשה ביחס לבעלהּ. בלשון המקרא נעשית הפרדה בין חותן וחותנת לחם וחמות, בהתאמה.[1]
    בלשון חז"ל, ככל הנראה בהשפעה ארמית, לא היתה הפרדה בין שני זוגות המונחים הללו. לשון המקרא היא החריגה בהקשר זה, כיוון שברוב השפות אין הפרדה בין צמדי המושגים הללו.[2]

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

חָם ב

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חם
הגייה* kham
חלק דיבר שם־עצם פרטי
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
בני נח

שֵׁם | חָם | יֶפֶת

  1. לשון המקרא אחד מבני נח.
    • ”וַיְהִי נֹחַ בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת.“ (בראשית ה, פסוק לב)
  2. לשון המקרא מצריִם.
    • ”שָׂמוּ בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָם.“ (תהלים קה, פסוק כז)

גזרון

עריכה
  • מקביל לאל המערב-שמי חַמו Ḥammu. במצרית תיבת חם ḥm שימשה ככינוי בהוראת התגלמות רוחו של פרעה.
  • שמה של מצרים במצרית עתיקה הוא ⲭⲏⲙⲓ או ⲕⲏⲙⲉ – (הארץ) השחורה. להלן הירוגליף:
    kmmt
    O49

תרגום

עריכה
  • ספרדית: Cam‏‏‏‏
  • אנגלית: Ham‏‏‏‏

סמוכין

עריכה
  1. חם וחמות, חותן וחותנת, באתר האקדמיה ללשון העברית, 23 ביולי 2015
  2. החתן, הכלה והחותנת, באתר השפה העברית
  NODES