חצי

יש להוסיף לדף זה את הערך: חִצִּי.

חֵצִי או חֲצִי ^[1]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חצי
הגייה^*	khetsi או khatsi
חלק דיבר	שם
מין	זכר
שורש	ח־צ־י/ה
דרך תצורה	משקל קְטִי
נטיות	ר׳ חֲצָאִים, חֲצִי־^[1], ר׳ חֲצָאֵי־; כ׳ חֲצָאָיו, חֶצְיוֹ

חצי מעגל צבוע

שברים
חצי \| שליש \| רבע \| חמישית \| שישית \| שביעית \| שמינית \| תשיעית \| עשירית \| תריסרית \| שש עשרית \| מאית \| רבבית

חלק אחד מתוך שניים. במספרים: ½ או 0.5.
- ”"וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ"“ (שמות כה, פסוק י)
- הוא חילק את כיכר הלחם לשתיים: חצי נתן לחברו וחצי אכל בעצמו.
- רק כשהייתי כבר בחצי הדרך לעבודה, נזכרתי שלא נעלתי את דלת הבית.
- בחול המועד נהוג לעבוד רק חצי יום.

במקרא כל המופעים הם חֵצִי (וחֲצִי בנסמך) מלבד ”וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד..וּתְנוּ אֶת הַחֲצִי לְאַחַת וְאֶת הַחֲצִי לְאֶחָת“ (מלכים א׳ ג, פסוק כה) (מלאכת שלמה שקלים פ"א)
↑ בהחלטות w:האקדמיה ללשון העברית בנושא דקדוק, נכתב לגבי המשקלים פְּעִי/פֶּעִי: "לכמה שמות שתי צורות בנפרד: האחת תחילתה שווא והאחרת – סגול. ואלו הם: בְּכִי בֶּכִי, גְּבִי גֶּבִי, גְּמִי גֶּמִי, דְּחִי דֶּחִי, יְרִי יֶרִי, לְחִי לֶחִי, מְרִי מֶרִי, קְרִי קֶרִי (לשון מקרה), שְׁבִי שֶׁבִי. שמות אלו מנוקדים בנסמך בשווא, כגון בְּכִי־(תמרורים), קְרִי־(לילה). דומה להם השם חצי: ניקודו בנפרד חֲצִי או חֵצִי, ובנסמך חֲצִי־".

ערך בוויקיפדיה: חצי

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חצאים