כאב

כָּאַב

בלשון ארמית-יהודית-בתרגום יונתן, תיבת"חלה" מוחלפת ב"כאב": ”...וְלָא כָאֵב לְהוֹן עַל תַּבְרֵיהּ דְיוֹסֵף.“ (יונתן על עמוס ו – פסוק ו)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כאב
הגייה^*	keev
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	כ־א־ב
דרך תצורה	משקל קְטֵל
נטיות	ר׳ כְּאֵבִים; כְּאֵב־, ר׳ כְּאֵבֵי־; כ׳ כְּאֵבוֹ

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

לשון המקרא תחושה גופנית או נפשית, מאי־נוחות ועד קושי לסבול, שמקורה במחלה, מכה, עלבון וכיו"ב.
- ”לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח, וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה מֵאֲנָה הֵרָפֵא; הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב, מַיִם לֹא נֶאֱמָנוּ?“ (ירמיהו טו, פסוק יח)
- ”וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילוֹת; וְאֵין־דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר, כִּי רָאוּ כִּי־גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד.“ (איוב ב, פסוק יג)
- "לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב / לשיר אותו בכח, לשיר אותו בכאב" (החגיגה נגמרת, מאת נעמי שמר)
- האב השכול מבטא בספרו את כאבו על נפילת בנו במלחמה ומספר על הסבל המלווה אותו יומיום מאז.

השוו מערבית, "כִּיבַא" كَئِبَ להיות שרוי בדכאון או עצב. מופיעה גם בארמית יהודית - "כֵּיבָא".
עפ"י גסניוס, מקבילה לתיבת "כאב" העברית, (מופיעה גם בקערת השבעה יהודית) בלשון ארמית-בבלית,ומנדעית בצורת "כבב" הביטוי הארמי "כביבי בנורא" - בהוראת "להתפחם", "להצרב באש הפחמים". ראו גם קבב.