מוֹקֵשׁ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מוקש
הגייה* mokesh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ק־שׁ
דרך תצורה משקל מַקְטֵל
נטיות ר׳ מוֹקְשִׁים
 
הנפשה הממחישה פעולת מוקש (2)
  1. מנגנון המשמש לציד, המגביל את טווח הפעולה של הנצוד באמצעות הסבת נזק.
    • ”וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם.“ (שמות י, פסוק ז)
    • ”הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן־תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה, בָּא עָלֶיהָ: פֶּן־יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ, בְּקִרְבֶּךָ.“ (שמות לד, פסוק יב).
  2. עברית חדשה בהשאלה מן (1): אמצעי לחימה שנועד לעכב או למנוע תנועה. בדרך כלל מורכבים מוקשים ממיכל (לרוב מחומרים מתכתיים או פלסטיים), ובו בתוכו חומר נפץ.
    • הפעלת המוקש גורמת נזק לקורבנה על ידי ריסוק, גלי הדף, או פגיעה של רסיסים.

גיזרון

עריכה
  • לשון המקרא.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: snare‏‏‏‏‏ (1), gin‏‏‏‏‏ (1), mine‏‏‏‏‏ (2)
  • ערבית: لغم‏‏‏‏
  • צרפתית: mine‏‏‏‏
  • רוסית: мина‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: מוקש
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מוקשים


השורש יקשׁ

השורש י־ק־שׁ הוא שורש מגזרת נפ"יו הנוטה לפי משקל "פָעֹל".

נטיות הפעלים

עריכה
י־ק־שׁ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָקֹשׁ יוֹקֵשׁ

(ב׳ פעוּל: יָקוּשׁ)

יִיקַשׁ -אין- לָקֶשֶׁת
נִפְעַל נוֹקַשׁ נוֹקָשׁ יִוָּקֵשׁ הִוָּקֵשׁ לְהִוָּקֵשׁ
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל יֻקַּשׁ מְיֻקָּשׁ יְיֻקַּשׁ -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל
  NODES