נלחם
נִלְחַם
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נלחם |
שורש וגזרה | ל־ח־ם א |
בניין | נִפְעַל |
- נאבק תוך שימוש בכוח.
- בר־כוכבא נתפס בידי הרומאים והושלך לזירה בקיסריה, הוא נלחם באריה, ורכב על גבו עד העיר ביתר.
- ”וַיְהִי כַּאֲשֶׁר-נִלְחֲמוּ בְנֵי-עַמּוֹן עִם-יִשְׂרָאֵל וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי גִלְעָד לָקַחַת אֶת-יִפְתָּח מֵאֶרֶץ טוֹב. וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח לְכָה וְהָיִיתָה לָּנוּ לְקָצִין וְנִלָּחֲמָה בִּבְנֵי עַמּוֹן“ (שופטים יא, פסוקים ה–ו)
- "בעת שעורכין המערכות והם קרובים להילחם, מְשׁוּחַ מלחמה עומד במקום גבוה וכל המערכות לפניו" (משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות, ז, ג)
- השתתף בקרב כחייל או כחלק מכוח צבאי.
- קרבות עזים מתחוללים בחזית, החיילים נלחמים ימים רבים, אך אין הכרעה לצד זה או לצד אחר.
- סבי נלחם במלחמת העולם הראשונה ואף קיבל עיטור גבורה.
- בהשאלה: נקט בפעולות לרעת מישהו או משהו.
- בהשאלה: פעל לחיסול תופעה לא־רצויה, ניסה להשמיד גורם מזיק.
- שרת החינוך הודיעה כי תילחם באלימות בקרב בני נוער.
- תאי הדם הלבנים נלחמים בחיידקים המחוללים את המחלה.
- החקלאי הפסיד את היבול מאחר שלא עמדו לרשותו אמצעים להילחם במזיקים.
- בהשאלה: ניסה להשיג את מטרתו במאמץ רב.
גיזרון
עריכה- השורש מוכר במשמעויות 1, 2 גם מהשפה השמית העתיקה מואבית, וגם מערבית. ראו גם: אטימולוגיה למילה לֶחֶם.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכההערת שימוש
עריכה- במשמעויות 1-3, בזמן עבר ובמקור נטוי, משתמשים לעתים קרובות בפועל לָחַם (בניין קל) במקום בפועל זה (כלומר: לָחַם, לָחֲמָה, לִלְחׁם, במקום: נִלְחַם, נִלְחֲמָה, לְהִלַּחֵם). בשאר הזמנים משתמשים תמיד בפועל זה, וגם בזמן עבר ובמקור נטוי הצורות מפועל זה נפוצות יותר.
תרגום
עריכה- אנגלית: fight, combat
- ערבית: قاتل (הגייה: קָאתַלַ), ناضل (הגייה: נָאצַ'לַ), حارب (הגייה: חָארַבַּ)
ראו גם
עריכה
השורש לחם א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|