נס
נֵס א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נס |
הגייה* | nes |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ־ס־ס, גזרת הכפולים |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ נִסִּים; נ׳ נִסוֹ, נִסָיו |
- לשון המקרא כלונס גבוה, תורן; תורן בספינה.
- ”וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי.“ (במדבר כא, פסוק ח)
- ”עַד אִם נוֹתַרְתֶּם כַּתֹּרֶן עַל רֹאשׁ הָהָר וְכַנֵּס עַל הַגִּבְעָה.“ (ישעיהו ל, פסוק יז)
- ”כֵּלִים שֶׁבְּרֹאשׁ הַנֵּס שֶׁבַּסְּפִינָה טְמֵאִין מִדְרָס.“ (משנה, מסכת זבים – פרק ד, משנה א)
- לשון המקרא מִפְרָשׁהּ של ספינה.
- ”נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תָּרְנָם בַּל פָּרְשׂוּ נֵס.“ (ישעיהו לג, פסוק כג)
- ”שֵׁשׁ בְּרִקְמָה מִמִּצְרַיִם הָיָה מִפְרָשֵׂךְ לִהְיוֹת לָךְ לְנֵס תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן מֵאִיֵּי אֱלִישָׁה הָיָה מְכַסֵּךְ.“ (יחזקאל כז, פסוק ז)
- ”המוכר את הספינה מכר את התורן ואת הנס ואת העוגין.“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף עג, עמוד א)
- לשון המקרא דגל; עיטור או קישוט סמלי יחודי, הנישא על מוט גבוה ומשמש לזיהוי וייצוג שייכות עם ישות מדינית, ארגונית או יחידה צבאית כלשהי.
- ”נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה.“ (תהילים ס, פסוק ו)
- ”עַל הַר נִשְׁפֶּה שְׂאוּ נֵס הָרִימוּ קוֹל לָהֶם הָנִיפוּ יָד וְיָבֹאוּ פִּתְחֵי נְדִיבִים.“ (ישעיהו יג, פסוק ב)
- ”שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל / דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה“ (שאו ציונה נס ודגל, מאת נח רוזנבלום בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "בקוהורטה הרביעית נהרגו כל הקנטוריונים, עם הדגלן, והנס הלך לאיבוד." (יוליוס קיסר, מלחמת גאליה, 2.25, בתרגום נ' רבן)
- (ימאות) דגל משולש צר וארוך המשמש לאיתות (ימי, לרוב) או לציון מיוחד.
- הקוד הבינלאומי לאיתות כולל 26 דגלי אותיות, 10 נסי מספרים, 4 מחליפים ודגל הקוד ונס התשובה.
- נס השרות הפעיל מונף בראש התורן של ספינת מלחמה כל זמן היותה בשרות פעיל, 24 שעות ביממה.
גיזרון
עריכה- 1-3. מקראי, כנראה קרוב לשורש נשא.
- 3. הארכיאולוג ד"ר יצחק מייטליס כתב ש"נס" הוא מוט ארוך שבסופו לוח מרובע ועליו ציור כלשהו שנישא בדר"כ ע"י אדם מסוים בעת מלחמה או בתהלוכות, לעומת "דגל" (בהוראה מאוחרת יותר) שהכוונה למוט שאליו קשורה יריעת בד, שהחל לשמש כסמל של יחידה צבאית או קבוצת שייכות רק בתקופה הרומית.[1]
- 4. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.
פרשנים מפרשים
עריכה- רש"י על ישעיה ל יז: "כתורן" - עץ גבוה תקוע בארץ כמין תורן הספינה שקורין (מש"ט [mast] בלע"ז); "וכנס" - אף הוא כלונס גבוה שנותנים בראש הגבעה וכשרואה הצופה גייסות באין נותן עליו סודר והרוח מוליכו והוא סימן שינוסו או יתקבצו
- ר' עובדיה מברטנורא על מסכת ראש השנה פרק ב משנה ג: כלונסאות עצים ארוכים גבוהים. תרגום נס – כלונס. כדי שיראו למרחוק.
צירופים
עריכה- העלה על נס
- נס המרד (בר כוכבא)
- נס הנשיא
- נס הקצין הבכיר
- נס השרות הפעיל
- נס התשובה
- הרים נס
- פרש נס
- אנית נס (לשון התחייה)[2]
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהמידע נוסף
עריכה- בחרסי מוצא (מתוארכים לתקופת בית ראשון) מופיע: "לצפן בן נסס... לנסס לסמכיה", ולדעת חלק מהחוקרים אין הכוונה לשם של אדם אלא לתואר לאדם שתפקידו לשאת את הנס בשעת המלחמה.
הערות שוליים
עריכה- ↑ י' מייטליס, הדגלים הקדומים, פרשת דרכים עמ' 290.)
- ↑ שפת הים - ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחייה, 1788-1918: מונחים ימיים היסטוריים.
נֵס ב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נס |
הגייה* | nes |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ־ס־ס |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ נִסִּים; כ׳ נִסוֹ, נִסָיו |
- לשון חז"ל אירוע פלאי; דבר־ישועה בידי שמיים.
- ” הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ בוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר - בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ט, משנה א)
- "הרואה מקום שנעשה נס ליחיד, אינו מברך; אבל הוא עצמו מברך שעשה לי נס במקום הזה; וכל יוצאי ירכו גם כן מברכין שעשה נס לאבי במקום הזה." (שולחן ערוך אורח חיים ריח ד)
גיזרון
עריכה- הרחבה של נֵס א. החריגה מדרך הטבע בולטת וניכרת לתודעה כמו דבר גבוה. לשון רש"י: "ולפי שהוא גבוה לאות לראייה קורהו נס".
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- איטלקית: miracolo
- אירית: míorúilt
- אינדונזית: mukjizat
- אנגלית: miracle
- אספרנטו: miraklo
- ארמנית: հրաշք (תעתיק: hraškʿ)
- גרוזינית: მირაკლი (תעתיק: miraḳli)
- גרמנית: Mirakel
- הודית: चमत्कार (תעתיק: camatkār)
- कमाल (תעתיק: kamāl)
- הולנדית: mirakel
- הונגרית: csoda
- וייטנמית: phép lạ
- טגלית: milagro, himala
- טורקית: mucize, tansık
- יוונית: θαύμα (תעתיק: thávma)
- יידיש: נס
- יפנית: 奇跡 (תעתיק: kiseki)
- לטינית: miraculum
- מלאית: mukjizat
- מלטית: miraklu
- נורווגית: mirakel
- סווהילית: muujiza
- סנסקירית: प्रातिहार्य (תעתיק: prātihārya)
- ספרדית: milagro
- ערבית: معجزة (תעתיק: מֻעְגִ'זָה)
- פולנית: cud
- פורטוגלית: milagre
- פינית: ihme
- פרסית: معجزة (תעתיק: מֻעְגִ'זָה)
- צ'כית: zázrak
- צרפתית: miracle
- קוריאנית: 기적 (תעתיק: gijeok)
- רומנית: miracol
- רוסית: чудо (תעתיק: čúdo)
- שוודית: mirakel
- תאילנדית: ปาฏิหาริย์ (תעתיק: bpaa-dtì-hǎan)
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: נס (פלא) |
נֵס ג
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נס |
הגייה* | nes |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | שאילה |
נטיות | ר׳ נִסִּים או נִסִּין |
- לשון חז"ל [לא בשימוש] אי, יבשה המוקפת ים מכל עבריה.
- ”נסין שבים רואין אותן כאילו חוט מתוח מטור אמנון עד נחלי מצרים.“ (תוספתא, מסכת תרומות – פרק ב, הלכה יב)
גיזרון
עריכה- מיוונית: nêsos) νῆσος) - אי.
- ר"ש ליברמן כתב: "האיים שבים התיכון היו מיושבים ברובם ע״י יונים, ולפיכך קראו אותם התושבים בשם היוני".
- ריב"ש (במדבר לד, ו): "ניסין – איי הים, ועל שם הספינות שדומים שיש עליהם נס, לפי שיש בהם באותם איים אלנות, ונראים כספינה שיש עליה נס בתוך הים, נקראים ניסין"
תרגום
עריכהנֵס ד
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נס |
הגייה* | nes |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | שאילה |
נטיות |
- [סלנג] נס קפה, משקה מבוסס על פולי קפה חלוטים וטחונים.
- א: "מה תשתה?"
ב: "בשבילי נס עם שניים סוכר"
- א: "מה תשתה?"
גיזרון
עריכה- קיצור של נס קפה, ועיינו עוד שם.
מילים נרדפות
עריכהמידע נוסף
עריכהראו גם
עריכהנָס
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נס |
שורש וגזרה | נ־ו־ס, גזרת נע"ו/י |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא ברח בבהלה; נסוג.
- ”הִנֵּה־נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה לָנוּס שָׁמָּה, וְהִוא מִצְעָר; אִמָּלְטָה נָא שָׁמָּה, הֲלֹא מִצְעָר הִוא – וּתְחִי נַפְשִׁי.“ (בראשית יט, פסוק כ)
- ”וַיִּרְדְּפֵהוּ אֲבִימֶלֶךְ, וַיָּנָס מִפָּנָיו; וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים רַבִּים, עַד־פֶּתַח הַשָּׁעַר.“ (שופטים ט, פסוק מ)
- ”מַה־לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס; הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר?“ (תהלים קיד, פסוק ה)
- ”עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם, וְנָסוּ הַצְּלָלִים; אֵלֶּךְ לִי אֶל־הַר הַמּוֹר, וְאֶל־גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה.“ (שיר השירים ד, פסוק ו)
- בהשאלה: פָּג, כָּלָה, נחלש.
- ”וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה.“ (דברים לד, פסוק ז)
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- איטלקית: fuggire
- אנגלית: flee
- גרמנית: fliehen, flüchten
- הולנדית: ontsnappen, vluchten
- יוונית: τρέω (תעתיק: tréō)
- יפנית: 逃げる (תעתיק: nigeru)
- ספרדית: huir
- ערבית: فر (תעתיק: פַרַּ)
- פולנית: uciekać
- צ'כית: utéct
- צרפתית: s’enfuir
- רוסית: удрать (תעתיק: udrátʹ)
ראו גם
עריכה- ↑ nč̣ / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 432