נֵס א

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נס
הגייה* nes
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ס־ס, גזרת הכפולים
דרך תצורה
נטיות ר׳ נִסִּים; נ׳ נִסוֹ, נִסָיו
 
נסי הצבא הרומי, שחזור.
  1. לשון המקרא כלונס גבוה, תורן; תורן בספינה.
    • ”וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי.“ (במדבר כא, פסוק ח)
    • ”עַד אִם נוֹתַרְתֶּם כַּתֹּרֶן עַל רֹאשׁ הָהָר וְכַנֵּס עַל הַגִּבְעָה.“ (ישעיהו ל, פסוק יז)
    • ”כֵּלִים שֶׁבְּרֹאשׁ הַנֵּס שֶׁבַּסְּפִינָה טְמֵאִין מִדְרָס.“ (משנה, מסכת זביםפרק ד, משנה א)
  2. לשון המקרא מִפְרָשׁהּ של ספינה.
    • ”נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תָּרְנָם בַּל פָּרְשׂוּ נֵס.“ (ישעיהו לג, פסוק כג)
    • ”שֵׁשׁ בְּרִקְמָה מִמִּצְרַיִם הָיָה מִפְרָשֵׂךְ לִהְיוֹת לָךְ לְנֵס תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן מֵאִיֵּי אֱלִישָׁה הָיָה מְכַסֵּךְ.“ (יחזקאל כז, פסוק ז)
    • ”המוכר את הספינה מכר את התורן ואת הנס ואת העוגין.“ (בבלי, מסכת בבא בתראדף עג, עמוד א)
  3. לשון המקרא דגל; עיטור או קישוט סמלי יחודי, הנישא על מוט גבוה ומשמש לזיהוי וייצוג שייכות עם ישות מדינית, ארגונית או יחידה צבאית כלשהי.
    • ”נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה.“ (תהילים ס, פסוק ו)
    • ”עַל הַר נִשְׁפֶּה שְׂאוּ נֵס הָרִימוּ קוֹל לָהֶם הָנִיפוּ יָד וְיָבֹאוּ פִּתְחֵי נְדִיבִים.“ (ישעיהו יג, פסוק ב)
    • ”שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל / דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה“ (שאו ציונה נס ודגל, מאת נח רוזנבלום בזֶמֶרֶשֶׁת)
    • "בקוהורטה הרביעית נהרגו כל הקנטוריונים, עם הדגלן, והנס הלך לאיבוד." (יוליוס קיסר, מלחמת גאליה, 2.25, בתרגום נ' רבן)
  4. (ימאות) דגל משולש צר וארוך המשמש לאיתות (ימי, לרוב) או לציון מיוחד.
    • הקוד הבינלאומי לאיתות כולל 26 דגלי אותיות, 10 נסי מספרים, 4 מחליפים ודגל הקוד ונס התשובה.
    • נס השרות הפעיל מונף בראש התורן של ספינת מלחמה כל זמן היותה בשרות פעיל, 24 שעות ביממה.

גיזרון

עריכה
 1-3. מקראי, כנראה קרוב לשורש נשא.
 3. הארכיאולוג ד"ר יצחק מייטליס כתב ש"נס" הוא מוט ארוך שבסופו לוח מרובע ועליו ציור כלשהו שנישא בדר"כ ע"י אדם מסוים בעת מלחמה או בתהלוכות, לעומת "דגל" (בהוראה מאוחרת יותר) שהכוונה למוט שאליו קשורה יריעת בד, שהחל לשמש כסמל של יחידה צבאית או קבוצת שייכות רק בתקופה הרומית.[1]
 4. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.

פרשנים מפרשים

עריכה
  • רש"י על ישעיה ל יז: "כתורן" - עץ גבוה תקוע בארץ כמין תורן הספינה שקורין (מש"ט [mast] בלע"ז); "וכנס" - אף הוא כלונס גבוה שנותנים בראש הגבעה וכשרואה הצופה גייסות באין נותן עליו סודר והרוח מוליכו והוא סימן שינוסו או יתקבצו
  • ר' עובדיה מברטנורא על מסכת ראש השנה פרק ב משנה ג: כלונסאות עצים ארוכים גבוהים. תרגום נס – כלונס. כדי שיראו למרחוק.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

מידע נוסף

עריכה
  • בחרסי מוצא (מתוארכים לתקופת בית ראשון) מופיע: "לצפן בן נסס... לנסס לסמכיה", ולדעת חלק מהחוקרים אין הכוונה לשם של אדם אלא לתואר לאדם שתפקידו לשאת את הנס בשעת המלחמה.

הערות שוליים

עריכה
  1. י' מייטליס, הדגלים הקדומים, פרשת דרכים עמ' 290.)
  2. שפת הים - ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחייה, 1788-1918: מונחים ימיים היסטוריים.

נֵס ב

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נס
הגייה* nes
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ס־ס
דרך תצורה
נטיות ר׳ נִסִּים; כ׳ נִסוֹ, נִסָיו
  1. לשון חז"ל אירוע פלאי; דבר־ישועה בידי שמיים.
    • ” הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ בוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר - בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ.“ (משנה, מסכת ברכותפרק ט, משנה א)
    • "הרואה מקום שנעשה נס ליחיד, אינו מברך; אבל הוא עצמו מברך שעשה לי נס במקום הזה; וכל יוצאי ירכו גם כן מברכין שעשה נס לאבי במקום הזה." (שולחן ערוך אורח חיים ריח ד)

גיזרון

עריכה
  • הרחבה של נֵס א. החריגה מדרך הטבע בולטת וניכרת לתודעה כמו דבר גבוה. לשון רש"י: "ולפי שהוא גבוה לאות לראייה קורהו נס".

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
कमाल‏‏‏‏ (תעתיק: kamāl)

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: נס (פלא)

נֵס ג

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נס
הגייה* nes
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות ר׳ נִסִּים או נִסִּין
  1. לשון חז"ל [לא בשימוש] אי, יבשה המוקפת ים מכל עבריה.

גיזרון

עריכה
  • מיוונית: nêsos) νῆσος) - אי.
  • ר"ש ליברמן כתב: "האיים שבים התיכון היו מיושבים ברובם ע״י יונים, ולפיכך קראו אותם התושבים בשם היוני".
  • ריב"ש (במדבר לד, ו): "ניסין – איי הים, ועל שם הספינות שדומים שיש עליהם נס, לפי שיש בהם באותם איים אלנות, ונראים כספינה שיש עליה נס בתוך הים, נקראים ניסין"

תרגום

עריכה

נֵס ד

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נס
הגייה* nes
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות
  1. [סלנג] נס קפה, משקה מבוסס על פולי קפה חלוטים וטחונים.
    • א: "מה תשתה?"
      ב: "בשבילי נס עם שניים סוכר"

גיזרון

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

מידע נוסף

עריכה

ראו גם

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא נס
שורש וגזרה נ־ו־ס, גזרת נע"ו/י
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא ברח בבהלה; נסוג.
    • ”הִנֵּה־נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה לָנוּס שָׁמָּה, וְהִוא מִצְעָר; אִמָּלְטָה נָא שָׁמָּה, הֲלֹא מִצְעָר הִוא – וּתְחִי נַפְשִׁי.“ (בראשית יט, פסוק כ)
    • ”וַיִּרְדְּפֵהוּ אֲבִימֶלֶךְ, וַיָּנָס מִפָּנָיו; וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים רַבִּים, עַד־פֶּתַח הַשָּׁעַר.“ (שופטים ט, פסוק מ)
    • ”מַה־לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס; הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר?“ (תהלים קיד, פסוק ה)
    • ”עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם, וְנָסוּ הַצְּלָלִים; אֵלֶּךְ לִי אֶל־הַר הַמּוֹר, וְאֶל־גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה.“ (שיר השירים ד, פסוק ו)
  2. בהשאלה: פָּג, כָּלָה, נחלש.

גיזרון

עריכה
  • קרוב לאכדית: nesû - להימנע, לברוח, להירתע, להיות רחוק.
  • השוו מצרית עתיקה: nč̣ בהוראת עזב, נטש.[1]

צירופים

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה
  1. nč̣ / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 432
  NODES
Note 1