סירנה
סִירֶנָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סירנה |
הגייה* | sirena |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ סִירֶנוֹת |
- לשון חז"ל יצור מן המיתולוגיה היוונית, חציה אישה יפת תואר וחציה דג, אשר שירתה הענוגה מפתה מלחים לקפוץ מספינתם.
- "'חיה' – זו חית הים; 'הנפש' – להביא את הסירנית" (ספרא על ויקרא יא#פסוק י)
- ”אמ' לו. היכן מצאתה אותם. אמ' לו. אצל הסירנות. א' להן יוסף. "לראות את ערות הארץ באתם".“ (תנחומא-ילמדנו, קטעים, פרשות וישלח, מקץ-ויגש, באתר מאגרים)
- ”אל הצור, שם יושבות הסירנות, ובקולן המתוק הן מושכות ספנים אל מיתתם“ (הומרוס: תרגום טשרניחובסקי, מאת אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)
- צפירה עולה ויורדת הנשמעת בשעת חרום, ומשמשת להתרעה.
- הסירנה מושמעת על ידי כבאיות, אמבולנסים וניידות משטרה.
גיזרון
עריכה- 1. מיוונית: seiren) σειρήν)
- 2. מן שירת הסירנות במיתולוגיה היוונית, שמשמעה אסון צפוי.
מילים נרדפות
עריכה- בת ים (1)
תרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: סירנה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סירנות |