סמרטוט

סְמַרְטוּט

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סמרטוט
הגייה*	smartut
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	מ־ר־ט־ט
דרך תצורה	משקל קַטּוּל
נטיות	ר׳ סְמַרְטוּטִים

סמרטוט

1. לשון חז"ל בד בלוי.

   • ”וְאֵין עוֹשִׂין לָהּ חָלוּק לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל כּוֹרֵךְ עָלֶיהָ סְמַרְטוּט.“ (משנה, מסכת שבת – פרק יט, משנה ב)
   • ”הָיְתָה עָלָיו לִשְׁלֶשֶׁת, מְקַנְּחָהּ בִּסְמַרְטוּט; הָיְתָה שֶׁל עוֹר, נוֹתְנִין עָלֶיהָ מַיִם עַד שֶׁתִּכְלֶה.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כא, משנה ב)
   • ”לשנים שבאו לדין אחד לבוש סמרטוטין ואחד לבוש איצטלית בת מאה מנה.“ (בבלי, מסכת שבועות – דף לא, עמוד א)

2. [עממי] כינוי לאדם חלש אופי.

   • תתחיל לעמוד על שלך, אל תהיה סמרטוט!

גיזרון

• יש הגוזרים אותו מהוספת התחילית ס' לשורש מ־ר־ט

צירופים

• סמרטוט רצפה

נגזרות

• סמרטוטי
• סמרטוטיות
• סמרטוטר

מילים נרדפות

• סחבה (1)

תרגום

• אנגלית: rag‏‏‏‏‏ (1), weakling‏‏‏‏‏ (2)

ראו גם

• מטלית
• שרמוטה