עדר
עָדַר א
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | עדר |
| שורש וגזרה | ע־ד־ר א, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- עבד את האדמה בעזרת כלי יד, שבר ופורר את האדמה ועקר את העשבים, תחח את האדמה.
- "עדרנו מדדנו סימנו בסרט / הכנו למסטיק גינה נהדרת" ("זרעים של מסטיק", לאה נאור)
גיזרון
עריכה- בנין פָּעַל בעברית חדשה מהשורש המקראי.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה
| השורש עדר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
עָדַר ב
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | עדר |
| שורש וגזרה | ע־ד־ר א |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא סידר, ערך.
- ”מִזְּבֻלוּן יוֹצְאֵי צָבָא עֹרְכֵי מִלְחָמָה בְּכׇל כְּלֵי מִלְחָמָה חֲמִשִּׁים אָלֶף וְלַעֲדֹר בְּלֹא לֵב וָלֵב.“ (דברי הימים א׳ יב, פסוק לד)
- ”כׇּל אֵלֶּה אַנְשֵׁי מִלְחָמָה עֹדְרֵי מַעֲרָכָה בְּלֵבָב שָׁלֵם בָּאוּ חֶבְרוֹנָה לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִיד עַל כׇּל יִשְׂרָאֵל וְגַם כׇּל שֵׁרִית יִשְׂרָאֵל לֵב אֶחָד לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִיד.“ (דברי הימים א׳ יב, פסוק לט)
גיזרון
עריכה- רד"ק השווה זאת ל"עֵדֶר", מערכת הצאן.
מילים נרדפות
עריכהעִדֵּר א
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | עידר |
| שורש וגזרה | ע־ד־ר א, גזרת השלמים |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא עבד את האדמה בעזרת כלי יד, שבר ופורר את האדמה ועקר את העשבים, תחח את האדמה.
- "טוב מי שהוא חוכר שדה אחת ומזבלה ומְעַדְּרָה" (בראשית רבה, פרשת וישלח, סימן ח')
תרגום
עריכהראו גם
עריכה
| השורש עדר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
עִדֵּר ב
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | עידר |
| שורש וגזרה | ע־ד־ר ב, גזרת השלמים |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא החסיר, מנע ממישהו דבר־מה.
- ”וְכִלְכְּלוּ הַנִּצָּבִים הָאֵלֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְאֵת כָּל הַקָּרֵב אֶל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אִישׁ חָדְשׁוֹ לֹא יְעַדְּרוּ דָּבָר“ (מלכים א׳ ה, פסוק ז)
תרגום
עריכה- אנגלית: deprive
ראו גם
עריכה
| השורש עדר ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
עֵדֶר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עדר |
| הגייה* | eder |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ד־ר ג |
| דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
| נטיות | ר׳ עֲדָרִים |
- לשון המקרא קבוצה נפרדת של צאן או של בהמות.
- ”שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן הַגִּלְעָד“ (שיר השירים ו, פסוק ה)
- לשון המקרא בהשאלה קבוצה או ציבור שיש לו ייחוד והוא נפרד מקבוצות אחרות.
- עברית חדשה בהשאלה ציבור של אנשים שכל אחד מהם אינו מציג דעה משלו, וכולם מושפעים מדעת הרוב או שהולכים אחרי המנהיג.
גזרון
עריכה- ארמית: עֶדְרָא; פניקית: עדר; מצרית קדומה: idr.