עורך דין
עוֹרֵךְ דִּין
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עורך דין |
| הגייה* | orekhdin |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | צירוף |
| נטיות | ר׳ עוֹרְכֵי דִּין, נ׳ עוֹרֶכֶת דִּין, נ"ר עוֹרְכוֹת דִּין |
- מי שמוסמך למשפטים ועוסק ביצוג לקוחות בהמשפט, במתן חוות דעת משפטיות ועוד.
- ”מבחר שעשועיו היה לראוֹת את בנוֹ בדמיוֹנוֹ בתור רוֹפא אוֹ עורך־דין“ (תוחלת נכזבה, מאת ישעיהו ברשדסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”וינהרו אליו לראות במחזות כל עורכי־דין שבעיר, רוקחיה ורופאיה ואלה המתיימרים ברוח העת החדשה“ (בית תבנה, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”ועורכי־הדין ידמו כי הם מלח האדמה, כי לולי הם כבר ירדו כל בני־האדם לבור האסורים“ (מחלון המרכבה, מאת אלחנן ליב לוינסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”אין כל תוחלת לזכות, ומלבד זאת דרוש לזה עורך־דין, ועוד פעם להניח כסף על קרן־הצבי!“ (בנשף, מאת יוסף חיים ברנר, בפרויקט בן יהודה)
- בבית המשפט אין אדם חייב להיעזר בשירותיו של עורך דין, שכן באפשרותו לייצג את עצמו.
גיזרון
עריכה- במבט ראשון נדמה אולי כי מוצא הביטוי נהיר: עורך־דין הוא מי שמסדר את הטיעונים (עורך) ומכינם לקראת המשפט (דין). אולם למעשה מקורו בפרקי אבות: ”יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי אוֹמֵר, אַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִין.“ (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה ח) ייתכן כי במרוצת השנים המילה "דַּיָּנִים" שונתה ל"דִּינִים", כנראה בהשפעת הפסוק ”הִנֵּה־נָא עָרַכְתִּי מִשְׁפָּט; יָדַעְתִּי כִּי־אֲנִי אֶצְדָּק.“ (איוב יג, פסוק יח) עם זאת מסתבר שהמילה "כעורכי" אינה זו שנכתבה במשנה במקור. בכמה גרסאות נכתב "כערכי", ללא וי"ו, ואילו בכתבי היד הטובים של המשנה, כ"י קאופמן וכ"י פארמה, נכתב "כארכי"[1] (למעשה בכ"י קאופמן נכתב "כערכי", אך נראים בבירור סימני מחיקת האל"ף שהייתה שם לפני כן).[2] זוהי התחילית היוונית archi) αρχι) ולא אחרת, שפירושה "ראש".
הוכחה לכך ניתן למצוא במדרש בראשית רבה, בחלק העוסק בלוט המקראי. אמנם במהדורה הנפוצה של המדרש נכתב ”אוֹתוֹ הַיּוֹם מִנּוּהוּ אַרְכִי דַיָּנִים“ (בראשית רבה, פרשה נ, סימן ג), אך במהדורה המדעית (המבוססת על השוואת כתבי יד שונים) נכתב "אותו היום מינוהו ארכי יודיקי" (שם). הצירוף "ארכי יודיקי" הוא הכלאה של יוונית ולטינית: archi (ראש) + iudex (שופט). ממצא זה מעיד יותר מכול כי הכוונה ב"כארכי הדיינים" היא ל"כראשי הדיינים".
אבל לא כאן מסתיים הדיון במוצא הביטוי "עורך דין". בראש השנה אומרים פיוט המתחיל כך: "לְאֵל עוֹרֵךְ דִּין, לְבוֹחֵן לְבָבוֹת בְּיוֹם דִּין." זוהי אינה המשמעות השגורה בפינו. - העדות הכתובה המוקדמת ביותר למשמעות המודרנית היא משנת תרכ"א: "וזה לנו האות כי יקר לו כבוד תורתו מכספו, כי שכר לו עורך דין (אדוואקאט) איש נוצרי להצדיקו בריבו." (עתון המליץ מיום כ"ג באלול תרכ"א (29.8.1861). המונח שב ומופיע בדברי ההספד לד"ר גבריאל ריעססער שפורסמו בהמליץ מיום כ"ט בתמוז תרכ"ג (16.7.1863)הן ביחיד והן בריבוי "עורך דינים" לצד המילים הקרובות "מליצים", "סנגורים" ו"קטגורים".[דרוש מקור]
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- איטלקית: avvocato
- אנגלית: lawyer, attorney, advocate
- גרמנית: Rechtsanwalt
- יידיש: אַדוואָקאַט
- ספרדית: abogado
- ערבית: محامٍ
- צרפתית: avocat
- רוסית: адвокат
מידע נוסף
עריכה- ישנם המוציאים את עורך דין מכלל צירופי־הסמיכות, מכיון שהוא עורך את הדין, ולא עורכו של הדין (כשם שנקבע למשל עבור יושב ראש, יוצא דפן). בפרט, היו שהסיקו שצורת היידוע היא "העורך דין" ולא "עורך הדין".
- באתר האקדמיה ללשון העברית נכתב על כך: "מכיוון שהמבנה של הצירוף ברבים הוא מבנה סמיכות מובהק – 'עורכי דין', וביידוע 'עורכי הדין' – אנחנו ממליצים על יידוע הצירוף כצירוף סמיכות: עורך הדין".
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: עורך דין |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עורכי דין |