ערבה
עֲרָבָה א
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ערבה |
| הגייה* | ׳arava |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ע־ר־ב |
| דרך תצורה | משקל קְטָלָה |
| נטיות | ר׳ עֲרָבוֹת או עֲרָבִים |
- לשון המקרא סוג של עץ נשיר (Salix) ממשפחת הערבתיים, הגדל בעיקר על גדות נחלים. המין הנפוץ בארץ הוא ערבה מחודדת. כצמח נוי נפוצה הערבה הבוכיה שמוצאה מסין. נמנית עם ארבעת המינים.
- ”וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל“ (ויקרא כג, פסוק מ).
- ”עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת-צִיּוֹן. עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ.“ (תהלים קלז, פסוקים א–ב)
- ”ר׳ יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁלוֹשָׁה הֲדַסִּים וּשְׁתֵּי עֲרָבוֹת, לוּלָב אֶחָד וְאֶתְרוֹג אֶחָד“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ג, משנה ד)
- ”וְהָעֲנִיִּים מְבִיאִין אוֹתָם בְּסַלֵּי נְצָרִים שֶׁל עֲרָבָה קְלוּפָה“ (משנה, מסכת בכורים – פרק ג, משנה ח)
גזרון
עריכה- המילה משותפת למספר לשונות שמיות. כגון; ארמית: ܥܱܪܒܬ݂ܴܐ (עַרְבְּתָּא); ערבית: غَرَب (עַ'רַבּ).
צירופים
עריכהתרגום
עריכה- איטלקית: salice
- אינדונזית: dedalu
- אירית: saileach
- אנגלית: willow
- אספרנטו: saliko
- ארמית: עַרְבְּתָא, חִילָּפָא
- ארמנית: ուռենի (תעתיק: uṙeni)
- גרוזינית: ტირიფი (תעתיק: ṭiripi)
- גרמנית: Weide
- הולנדית: wilg
- הונגרית: fűzfa
- וייטנמית: liễu
- טגלית: sawse
- טורקית: söğüt
- יוונית: ιτιά (תעתיק: itiá)
- יידיש: ווערבע
- יפנית: 柳 (תעתיק: yanagi)
- כורדית: bî
- לטינית: salix
- נורווגית: vier
- ספרדית: sauce
- ערבית: صَفْصَاف (תעתיק: צַפְצָאף)
- פולנית: wierzba
- פורטוגלית: salgueiro
- פינית: paju
- פרסית: بید (תעתיק: ביד)
- צ'כית: vrba
- צרפתית: saule
- קוריאנית: 버들 (תעתיק: beodeul)
- רומנית: salcie
- רוסית: ива (תעתיק: íva)
- שוודית: pil, vide
- תאילנדית: ต้นหลิว (תעתיק: ton lio)
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: ערבה (צמח) |
 טקסונומיה בוויקימינים: Salix |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ערבה |
עֲרָבָה ב
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ערבה |
| הגייה* | ׳arava |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ע־ר־ב |
| דרך תצורה | משקל קְטָלָה |
| נטיות | ר׳ עֲרָבוֹת |
- חבל ארץ מישורי שבו כמות המשקעים קטנה והצמחיה דלה, שיחים נמוכים ועשב מועט.
- ”רְאוּ אָנֹכִי מִתְמַהְמֵהַּ בְּעַרְבוֹת הַמִּדְבָּר עַד בּוֹא דָבָר מֵעִמָּכֶם לְהַגִּיד לִי.“ (שמואל ב׳ טו, פסוק כח)
- ”יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת.“ (ישעיהו לה, פסוק א)
- לשון המקרא אזור מישורי בארץ ישראל המשתרע מים המלח ועד מפרץ אילת.
גיזרון
עריכה- על פי מילון אב"ש השלם, 2010: אולי קרוב אל "חרב"; ערבית: עַ'רַבַּ, להרחיק.
צירופים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: (1) savanna, prairie, steppe
- ספרדית: sabana (נקבה)
- צ'כית: pustina , divočina , prérie , savana
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה| ערך בוויקיפדיה: ערבה (גאוגרפיה) |
| ערך בוויקיפדיה: הערבה |
עֲרֻבָּה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ערובה |
| הגייה* | ׳aruba |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ע־ר־ב |
| דרך תצורה | משקל קְטֻלָּה |
| נטיות | ר׳ עֲרֻבּוֹת |
- דבר המופקד בידי צד אחר במטרה לאלץ ולהבטיח מילוי חובה או תשלום.
- ”אָדָם חֲסַר לֵב תּוֹקֵעַ כָּף עֹרֵב עֲרֻבָּה לִפְנֵי רֵעֵהוּ.“ (משלי יז, פסוק יח)
- ” וְאֶת אַחֶיךָ תִּפְקֹד לְשָׁלוֹם וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח“ (שמואל א׳ יז, פסוק יח)
גיזרון
עריכה- משורש עָרַב
פרשנים מפרשים
עריכה- בשמואל א י"ז: הפשטנים (רד"ק, ר"י כספי, רלב"ג) פירשו שבקש ישי מדוד לשלם חובותיהם של אחיו על הוצאות שהוציאו במחנה ולהשיב את המשכונות שנתנו בחובם, שהרי לא לקחו ממון רב למלחמה.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהעֲרֵבָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עריבה |
| הגייה* | ׳areva |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ע־ר־ב |
| דרך תצורה | משקל קְטֵלָה |
| נטיות | ר׳ עֲרֵבוֹת; עֲרֵבַת־, ר׳ עֲרֵבוֹת־ |
- לשון חז"ל כלי קיבול ללישת בצק; גיגית.[1]
- ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂין מֵעֵין מְלַאכְתָּן, שִׁבְרֵי עֲרֵבָה לָצוּק לְתוֹכָן מִקְפָּה, וְשֶׁל זְכוּכִית לָצוּק לְתוֹכָן שָׁמֶן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק יז, משנה ה)
- ”כִּסֵּא שֶׁקְּבָעוֹ בָּעֲרֵבָה, בֵּית שַׁמַּאי מְטַמְּאִין, וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק א, משנה יא)
- ”שָׁלֹשׁ עֲרֵבוֹת הֵן; עֲרֵבָה מִשְּׁנֵי לֹג וְעַד תִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁנִּסְדְּקָה, טְמֵאָה מִדְרָס.“ (משנה, מסכת כלים – פרק כד, משנה ג)
- ”שְׁתֵּי אֲבָנִים שֶׁהִקִּיפָן זוֹ לָזוֹ וַעֲשָׂאָן שֹׁקֶת, וְכֵן שְׁתֵּי עֲרֵבוֹת, וְכֵן הַשֹּׁקֶת שֶׁנֶּחְלְקָה, הַמַּיִם שֶׁבֵּינֵיהֶם אֵינָן מְקֻדָּשִׁין.“ (משנה, מסכת פרה – פרק ה, משנה ט)
- ”עֲרֵבָה שֶׁיָּרַד הַדֶּלֶף לְתוֹכָהּ, הַנִּתָּזִין וְהַצָּפִין אֵינָן בְּכִי יֻתַּן.“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק ד, משנה ה)
- לשון חז"ל (ימאות) סירת משא קטנה ושטוחת־תחתית לטעינה ולפריקה של ספינות; ארבה.[2]
- ”עריבת הירדן למה היא טמאה? שממלאין אותה פירות ומוליכין אותה מן הים ליבשה ומן היבשה לים.“ (ירושלמי, מסכת שבת – דף ל, עמוד ב)
- ”ת"ר קב לכתף אדריב לעריבה כור לספינה שלשת כורים לבורני גדולה.“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף פ, עמוד ב)
- ”בשבוע הזה נשלחו שתי ערבות (אניות) גדולות לשוט בים המלח לאסף החמר (אספלט) אשר על הים הזה. הערבות הובאו הנה מיפו ונשלחו מפה בעגלות לים המלח.“ ("הצבי", 13 באוקטובר 1893, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
עריכה- מן ע-ר-ב.
מידע נוסף
עריכה- את עריבת הירדן מילאו במטען בהיותה במים וגררו והעלו לחוף כדי לפרוק אותה, או טענו בחוף ואחר כך גררו והורידו למים. כל עוד נמצאה הסירה רק בים נחשבה טהורה, אך משעה שהועלתה לחוף - טמאה. ואם חציה בחוף וחציה בים - טהורה.[3]
- המילה σκάφη (סְקָאפֵה) ביוונית גם היא בעלת שתי משמעויות: "סירה קטנה" וגם "גיגית" או "עריבה" ללישת בצק.[4]
תרגום
עריכה- אנגלית: kneading trough, tub