את תיבת ”קָח“ (יחזקאל יז, פסוק ה) המופיעה לפני תיבת צפצפה ניתן להשוות אל התיבה ← האכדית קֻאְּ qû בהוראת צמח. ← סורית קחוא בהוראת ייחור ,ענף צעיר. ← ערבית חור حور בהוראה מקבילה לחיוור.← געז: קהאה הוא שם הצמח שנלקח כערבה בחג הסוכות. ועפ"י הבבלי "קח" מהווה שם נרדף לצמח הערבה. בעוד הצמח הקרוי בעברית ערבה, בערבית יכונה صَفْصَاف (צַפְצָאף) [1].
לדעת חלק מהפרשנים על יחזקאל (יז, ה) השם צפצפה נגזר מהמים שמציפים את העץ שצומח על מים רבים ואילו המאירי מפרש מלשון ציפצוף על שם העופות שמקננים עליו ומצפצפים והוגים.
”ואלה הזאטוטים העילתיים, הכירו מיד כי אין קול תרועה זה בא מגרונה של צפצפת האוטו של עיליה. “טרו-או”, טרו-או" מדרדרת קצת בכבדות ובקול נבוב הצפצפה שבמכונית עיליה הישנה, ואף זה רק בשעות הבוקר המוקדמות, כשעוזבת היא את הכיכר עם החלב.“ (הנפט זורם לים התיכון, מאת ישראל זרחי, בפרויקט בן יהודה)
ערך בוויקיפדיה: צפצפה (עץ)
טקסונומיה בוויקימינים: Populus
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צפצפה