צרי

צֳרִי (גם: צְרִי)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צרי
הגייה*	tsori
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	משקל קְטִי
נטיות	בהפסק: צֹרִי

1. לשון המקרא שרף אשר בימי קדם נהגו להכין ממנו תרופות.

   • ”...וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים.“ (בראשית מג, פסוק יא)
   • ”הַצֳרִי אֵין בְּגִלְעָד, אִם־רֹפֵא אֵין שָׁם; כִּי מַדּוּעַ לֹא עָלְתָה אֲרֻכַת בַּת־עַמִּי?“ (ירמיהו ח, פסוק כב)
   • ”עֲלִי גִלְעָד וּקְחִי צֳרִי, בְּתוּלַת בַּת־מִצְרָיִם; לַשָּׁוְא הִרְבֵּית רְפֻאוֹת, תְּעָלָה אֵין לָךְ.“ (ירמיהו מו, פסוק יא)
   • ”פִּתְאֹם נָפְלָה בָבֶל וַתִּשָּׁבֵר, הֵילִילוּ עָלֶיהָ; קְחוּ צֳרִי לְמַכְאוֹבָהּ, אוּלַי תֵּרָפֵּא.“ (ירמיהו נא, פסוק ח)
   • ”וְאִם מַלְכֵּךְ אֵין בָּךְ וְאִם בִּמְקוֹם / צֳרִי גִּלְעֲדֵך – נָחָשׁ שָׂרָף וְגַם עַקְרָב.“ (יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב, מאת ריה"ל, בפרויקט בן יהודה)
   • ”הַבֵּט, הַקְשֵׁב; / הַעֲבֵר יָדְךָ עַל חֶלְקַת שְׂעָרִי. / בַּלֵּב – / אֹשֶׁר שָׁלֵו, / צֳרִי.“ (אֹשֶׁר שָׁלֵו, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• מקור המילה בתנ"ך, וזהו ההסבר לתנועת החטף קמץ שעל האות צ', שאף-על-פי שאיננה גרונית (אהחר"ע), כך מנוקדת במקרא.
• המילה מתועדת בלוחות אל-עמארנה מן המאה ה-14 לפנה"ס הכתובות בניב כנעני, בהגיית צֻאֻרווּ şu-ur-wu צטוט: "נתתי... וכד בשמים, צרי". אוגריתית -צְרוּ ẓrw צרי בהוראת "בלסם" הוא הבלסמון (אפרסמון, ראו פירוש ב') .לפיכך בעברית, השם הפרטי צרויה יכול להתפרש - "בלסמון האל"
• באכדית צרוwה - ṣurwa . כנראה סוג שרף הנקרא Storax balsam , ומבחינה לשונית, מדובר כנראה בגרסה אכדית לשם האוגריתי .
• בערבית דרומית עתיקה - טְ'רו ḍrw . מזוהה כעץ אלת המסטיק.ערבית - טָ'רו ḍarw מזוההה כפרי עץ אלת המסטיק
• סומלית - בִּילסין bilsin.

תרגום

• אנגלית: Balsam‏‏‏‏
• ערבית: بَلْسَم‏‏‏‏