רכבת

רַכֶּבֶת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רכבת
הגייה^*	rakevet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ר־כ־ב
דרך תצורה	משקל קַטֶּלֶת
נטיות	ר׳ רַכָּבוֹת; רַכֶּבֶת־, ר׳ רַכְּבוֹת־

רכבת השינקנסן שביפן.

תחבורה ציבורית
אוטובוס \| מעבורת \| רכבת \| מטוס \| רכבת מהירה \| רכבת קלה \| רכבת תחתית \| רכבת פרברית \| מונורייל \| פוניקולר \| מונית שירות

כלי תחבורה יבשתי בעל קרונות מרובים, המשמש להובלת נוסעים או מטען לאורך מסלול קבוע, בדרך כלל מסילת ברזל.
- "פריז. התנגשה רכבת נוסעים הולכת מבורדו לפריז עם רכבת טעונה משא אצל ביטראס. נהרגו עשרה וכשלשים נפצעו." ("השקפה", 4 בספטמבר 1907, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
בהשאלה: [סלנג] כינוי לקרע הנוצר בגרביונים.
- "היא שמה גרביונים / עם רכבות חוצות, / ועגילי מתכת, / סרטים ומחרוזות." (יש לי חברה, מאת קובי אוז)

מחידושי אליעזר בן־יהודה. חוקר הלשון ראובן סיון כותב, כי הצורך במונח מתאים לכלי הרכב המסילתי הכולל קטר וקרונות נולד ב-1892, אז נחנכה מסילת הברזל הראשונה בארץ ישראל בין ירושלים ליפו. בן יהודה, בתשובה לדוד ילין על הצעתו לקרוא ל"מכונת רכבות מסילת הברזל" בשם "קטר", כותב בין השאר: "החכם הרי"מ פינס הציע לבנות על שם המשקל חַמֶּרֶת, גַּמֶּלֶת ... שבתלמוד, שפירושן שיירה של חמורים, שיירה של גמלים, וכן נבנה מהשם עגלה עֲגֶּלֶת... ואולי עוד יותר טוב רַכֶּבֶת, והיא שיירה של רכב, של מרכבות."^[1]

ערך בוויקיפדיה: רכבת

מדריך טיולים בוויקימסע: רכבות

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רכבות

↑ ראובן סיון, "התפתחותה של העברית המדעית והטכנית". מוסד ויצמן, "מדע" - עיתון מדעי לכל, כרך כה, מספר 5-6. העתק דיגיטלי באתר hebreunet.fr

השורש ר־כ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.

בבניין קל, בשם הפועל, ההוגה "לִרְכַּב"- שוגה.
בבניין קל, בזמן הֶעתיד, ההטייה בחולם בעה"פ מותרת, למשל: אֶרְכֹּב, תִּרְכֹּבְנָה, נִרְכֹּב וכו'.