עשה הכל, גייס את כל כוחותיו, כדי לבצע משימה לא פשוטה.
כל השנה ישב יוסי בחיבוק ידיים ולא למד. עכשיו לקראת בחינות הבגרות שינס מותניים והחל ללמוד ברצינות ובהתמדה כדי להצליח בבחינות.
”ומיד הרגיש טיבל שגם אחרים מרגישים, שסימן טוב היא לו שיחה זו – ונתבייש בחשיבותו... חמימות התחילה מפעפעת בכל גופו ומבלי להמתין לתפילת מנחה, יצא, שינס מתניו ודפק את סוסו והקדים וחזר אל העיר במרוצה.“ (חיים של פרנסה, מאת ש. בן ציון, בפרויקט בן יהודה)