שקוף

שָׁקוּף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שקוף
הגייה*	shakuf
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	שׁ־ק־ף
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	ר׳ שְׁקוּפִים; נ׳ שְׁקוּפָה, נ"ר שְׁקוּפוֹת

1. לשון המקרא חדיר לאור, ללא מחיצה.

   • ”וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים.“ (מלכים א׳ ו, פסוק ד)
   • רוב שקיות הניילון שקופות.

2. [סלנג] ברור.

   • הוא כל־כך שקוף שאפשר לצפות את פעולותיו מראש.

3. [סלנג] שמתעלמים ממנו, שלא מחשיבים אותו, שלא "סופרים" אותו.

   • "מהרגע הראשון אתה מרגיש שקוף, הן דרכך רואים, אתה לא נראה. יש לך נשמה, כבר לא נשאר גוף. כן, הם עושים אותך שקוף מהתחלה." (שקוף / אלברט עמר)

גזרון

• (1:)המושג שקוף לא היה מוכר עד לעת החדשה, בעוד תיבת שקוף בהוראתה המקראית לעיל שימשה בהוראת:מה שבולט או מתבלט , כשנזקקו קדמונינו לתאר עפץ או מראֶה שקוף היו משתמשים בתיבת "לבן" המילה נוצרה ברובד העברית החדשה כמונח מעולם המדע והאופטיקה, ולעדות משמשת אבן הזפיר השקופה הנקראת עוד מקדם "ספיר-לבנה" וכנראה מופיעה היא במקרא בצירוף: ”לִבְנַ֣ת הַסַּפִּ֔יר“ (שמות כד, פסוק י). בתלמוד הופכת הזכוכית-השקופה כסמל למעמדם של בעלי "זכויות-היתר" שצמחו גם בערוגות החברה היהודית: ”בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַשְׁקִין בְּבֵית הָאֵבֶל עֲשִׁירִים בִּזְכוּכִית לְבָנָה, וַעֲנִיִּים בִּזְכוּכִית צְבוּעָה. וְהָיוּ עֲנִיִּים מִתְבַּיְּשִׁין“ (בבלי, מסכת מועד קטן – דף כז, עמוד א)
• בהתייחס אל הכתוב במקרא - יש שהציעו לפרש, חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים - עפ"י האכדית: "בִּת חִלֲנִ" שהיה סגנון בנייה המאופיין באכסדרות מקושתות .

פרשנים מפרשים

• בתלמוד בבלי, הביטוי 'זכוכית לבנה' מתייחס לזכוכית שקופה, וכך גם התייחסו שאר העמים בהתכוונם ל"שקוף" - ”עשירים בזכוכית לבנה ועניים בזכוכית צבועה והיו עניים מתביישין“ (בבלי, מסכת מועד קטן – דף כז, עמוד א) ידוע שבתקופת חזל, כוס "מזכוכית לבנה" הייתה שווה 400 זוז.
• רש"י (מנחות פו ב) פירש "שקופים", מבפנים שהמשקופין של חלונות מבפנים היינו צר ומבחוץ רחב , ראו אכסדרה .

נגזרות

• שקיפות

מילים נרדפות

• סָכוּי

ניגודים

• אטום

תרגום

• אנגלית: transparent‏‏‏‏ (1), clear‏‏‏‏ (1+2), obvious‏‏‏‏ (2)