ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שקר
הגייה *
she ker
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
שׁ־ק־ר
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ר׳ שְׁקָרִים, שִׁקְרֵי־
דבר המוצג כנכון על־אף שידוע לדובר כי אינו כזה.
”לֹא תִּרְצָח; לֹא תִּנְאָף; לֹא תִּגְנֹב; לֹא־תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר .“ (שמות כ , פסוק יב )
”מִדְּבַר־שֶׁקֶר תִּרְחָק, וְנָקִי וְצַדִּיק אַל־תַּהֲרֹג; כִּי לֹא־אַצְדִּיק רָשָׁע.“ (שמות כג , פסוק ז )
”תּוֹעֲבַת יהוה שִׂפְתֵי־שָׁקֶר ; וְעֹשֵׂי אֱמוּנָה רְצוֹנוֹ.“ (משלי יב , פסוק כב )
”ובְחרתם בחיים, בני! בחיי אמת, בחיי עולם הבא, ולא במַדוּחי השקר שבעולם הזה“ (הסער מתחולל , מאת ש' בן-ציון , בפרויקט בן יהודה )
ישנם שלושה סוגי שקרים : שקרים , שקרים ארורים וסטטיסטיקה
מסר המועבר ביודעין לאדם אחר מתוך כוונה לטפח בו אמונות-שווא או מסקנות-שווא, בלי שניתנה לו הודעה מראש על כוונה זו.
मिथ्या (תעתיק: mithyā)
असत्य (תעתיק: asatya)
虚言 (תעתיק: kyogen)
असत्य (תעתיק: asatya)
י
ציטוטים בוויקיציטוט:
שקר
אמר דבר שאינו נכון ביודעין, סילף את האמת.
”וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם־תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי“ (בראשית כא , פסוק כג )
(זהה למשמעות לעיל) אמר דבר שאינו נכון ביודעין, סילף את האמת.
שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך ) יש להוריד את כל סימני ' או " מתוך הפרמטרים. ”לֹא תִּגְנֹבוּ; וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ“ (ויקרא י"ט , פסוק י"א )
שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך ) יש להוריד את כל סימני ' או " מתוך הפרמטרים. ”וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם: כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם“ (שמואל א׳ ט"ו , פסוק כ"ט )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה *
חלק דיבר
מין
שורש
שׁ־ק־ר
דרך תצורה
נטיות
לשון חז"ל מי שאינו דובר אמת
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שיקר
שורש וגזרה
שֹ־ק־ר
בניין
פִּעֵל
לשון המקרא בנסמך לעין : הביט ושיחק בעיניו.
” יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה“ (ישעיהו ג , פסוק טז )
המילה מופיעה פעם אחת במקרא.
רש"י: א. לשון הבטה . ב. צובעות עיניהן בסיקרא ובכחול.
אבן עזרא: המסתכלות הרבה, ובדבר רז"ל סקרנית .
רד"ק: כלומר רומזות להם עיניהן שילכו אחריהן לבית, ותרגום עין שזפתו עינא דשקרתיה, (ורז"ל פירשו שהיו הולכות עקב בצד גודל).
מצודות: ענינו הבטת קריצה ורמיזה כי "עין שזפתו " (איוב כ ט) תרגומו "עינא דסקרתא".