נסע
יש להוסיף לדף זה את הערך: נֶסַע.
נָסַע
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | נסע |
| שורש וגזרה | נ־ס־ע, גזרת חפ"נ |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא נע ממקום למקום, עבר מרחק רב. (בלשון ימינו עפ"ר ברכב, אך אפשר גם רגלית)
- ”וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה“ (בראשית יב, פסוק ט)
- ”וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וַיַּחֲנוּ בְּסֻכֹּת“ (במדבר לג, פסוק ה)
- ”עַל-כֵּן נָסְעוּ כְמוֹ-צֹאן, יַעֲנוּ כִּי-אֵין רֹעֶה“ (זכריה י, פסוק ב)
- ”הם נסעו ונסעו ונסעו והיער עדיין לא כלה“ (מאחורי הגדר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- בקיץ שעבר נסענו לטיול באיטליה.
- לשון המקרא שלף, עָקַר.
גיזרון
עריכה- 1. יתכן שלקוח ממצרית עתיקה: sȧ - ללכת, לעזוב.[1] או שהוא התפתחות של הוראה (2). יתכן שקרוב לנָס.
- 2. קרוב לפעלים העבריים נִסַּח, נָזַח. שורש נ־ס־ע/נ־ז־ע קיים בשפות שמיות נוספות בהוראת: הוצאה, לקיחה, שליפה. השוו: אוגריתית: 𐎐𐎒𐎓 (נסע) - להוציא, למשוך. ערבית: نَزَعَ (נַזַעַ) - לקחת, להסיר, לשלוף. געז: ነዝዐ (נֵזְעֵ) - לשלוף. דרום ערבית: 𐩬𐩸𐩲 (נזע) - לסגת.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהמידע נוסף
עריכה- לפי החלטת האקדמיה, בכל שורשי גזרת חפ"נ שם הפועל מבוטא ללא השמטת הנו"ן (וכאן: לִנְסוֹעַ). רק בשלושה מקרים לצד הצורות בנו"ן מותרות הצורות בהבלעת הנו"ן: לִפֹּל בצד לִנְפּוֹל, לִטֹּל בצד לִנְטוֹל, לִדֹּר בצד לִנְדּוֹר. הצורות בהבלעת הנו"ן נוצרו בלשון חכמים בהיקש מצורות העתיד: יִפֹּל, יִטֹּל, יִדֹּר. בדומה לכך על פי צורות העתיד יִסַּע, יִגַּע נוצרו בלשון חכמים צורות שם הפועל לִסַּע, לִגַּע (ולא ליסוֹע, ליגוע). צורות אלו משמשות בימינו רק במשלב ספרותי גבוה.[2]
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ↑ An Egyptian Hieroglyphic Dictionary, E.A Wallis Budge,1920 pp. 633.
- ↑ האקדמיה ללשון העברית, לנסוע או ליסוע?, 25/3/2010.